כשקרן פרפרים פרסמה את סדנת מגירת הדפוס שלה, מיכלי ואני רצנו להרשם. נכון, אין בסדנה כזאת יותר מדי מקום ליצירתיות, אבל התוצר פשוט משגע. קיבלנו קיט מוכן, עם שני דפים מהממים, וערימה של קישוטונים פשוט מושלמת. קרן סיפרה שהיא שוטטה שעות ב- etsy כדי לחפש לנו את הדברים האלו. ואני מאמינה לה (: השיחוק הכי גדול של קרן היה מבחינתי הדפסת התמונות. קרן הציעה, ולדעתי כולנו קפצנו על ההצעה, ושלחנו אליה את התמונות במייל. היא סידרה אותן בגדלים המתאימים, והדפיסה לנו. אין לכם מושג כמה שעות של עבודה היא חסכה לנו! תודו שזה פאנצ' פרפר מושלם!!! מי לא רץ לקנות?  הסדנה הייתה נהדרת. פשוט פינוק אמיתי. אני מאוהבת בתוצר, ולקחתי אותו לעבודה לתלות ליד השולחן שלי. אין משהו שרואה אותו ונשאר אדיש. טוב, אולי חוץ משניים שלושה אנשים ששאלו אם הבת שלי הכינה לי ):

החלפת מחזיקי מפתחות. תודו שזה רעיון פשוט מקסים להחלפה!!! הקרדיט לרעיון ל עיצובית עם נגיעה . כל אחת צריכה להכין משהו קטן שיקשט את צרור המפתחות של מי שהיא הגרילה. אני הגרלתי את מיטל . אחרי כמה גישושים מצחיקים, הבנו שאנחנו מכינות אחת לשניה, אז גם ביקשנו קצת העדפות. מיטל אמרה שכל עוד אני לא מתפרעת עם הצבעים - מסכנה, היא נבהלה מהמתנה למארחת (בהמשך הפוסט) - ושומרת על גודל סביר, אז הכל הולך. גם קישותיק! את הלבבות מעץ קניתי בחנות יצירה. בכוונה שילבתי לבבות בגדלים שונים, והסרטים שמחזיקים אותם, גם הם בגדלים שונים. שיהיה שובב (: כל לב מצופה נייר משני הצדדים, כשהסרט מודבק אל העץ מתחת לנייר באחד הצדדים, עם דבק מאוד חזק. התלבטתי ארוכות אם לכתוב מילה על כל לב, ואחרי כמה ניסיונות, שהסתיימו בציפוי מחודש של הלב, התקבלה ההחלטה להשאיר את זה נקי (: דרך אגב, הסרטים לא קשורים לטבעת. חוררתי חור בכל סרט, ושמתי ניט. ואז השחלתי את הטבעת בתוך הניט. מצד אחד אני מקווה שהסרט לא יתפרק ככה, מצד שני, אם הוא יחזיק, אני אני מקווה שזה יהיה יותר חזק מסתם קשירה... למי שתוהה - הלב הקטן לא מודבק ...

בדרך כלל אני יוצרת בלילה. פשוט כי זה הזמן היחידי שאני לא בעבודה או עם הילדות. אבל לפעמים, אני מצליחה "לגנוב" קצת זמן כשהן משחקות עם חברות, או כמו שקרה אתמול, כשפשוט נתתי להן חומרי יצירה, והושבתי אותן על שולחן קטן לידי, ונתתי להן "לשחק" עם דפים וצבעים (: נועה (בת 7.5) ביקשה קנווס. היה לי אחד קטן, 20X20. היא בחרה צבע אקרילי. תכלת. צבעה, שטפה ידיים, בחרה דפים (לא להתעלף, נתתי לה לבחור מחבילה מאוד מסויימת שאני לא מתחברת אליה) ופאנצים, והתיישבה ליצור. הכינה ה-כ-ל לבד, חוץ מהלב הגדול באמצע שביקשה שאגזור לה. כל התכנון והביצוע, שלה. לא מיקמתי כלום, לא נתתי עצות. הייתי שקועה בשלי (: הייתי בשוק כשראיתי מה היא הכינה, והבטחתי לה שאעלה תמונה לבלוג (: החתימה שלה, "מנועה, ורק מנועה", מעידה על המצב בינה לבין עדי באותו רגע (: ולנושא אחר לגמרי... בשיטוטי בחנויות יצירה אחר רעיונות, נתקלתי בקופסת עץ לחבילת טישו מרובעת, עומדת. נראה לי מדליק! התאימו לי לפה צבעים קצת חזקים, והתיישבתי להשמיד דף מקסים - אויש כמה קשה לגזור דפים! (: דופן 1: דופן 2: דופן 3...

אם היה לכם איזה שהוא מושג כמה זמן, מחשבה וכסף השקעתי בהחלפה הזאת!!! זאת ההחלפה הראשונה שלי, והיא הדירה שינה מעיני. רעיונות - היו בשפע. חלקם נפלו בשלב הביצוע - שלא הצליח. חלקם נפלו בשלב הקניות - לא הצלחתי למצוא את החומרים. מה הגיע לשלב הגמר? אז ככה. הגרלתי את ננה-בננה ! בחורה מקסימה, ססגונית ומלאת שמחת חיים. שיטוטים רבים בבלוג שלה, העלו כמה מסקנות : 1. היא תופרת מקסים, ועובדת המון עם ניר, ונראה לי שפשוט אין לי מה לתרום לה בשני התחומים האלה. היא פשוט "גדולה עליי". 2. נראה שהיא לא יודעת לסרוג קרושה, ושזה מעניין אותה, וזה יכול להיות כיוון טוב. אז בצורה "הגיונית", החלטתי ללכת על קרושה (: זה הרי סך הכל מאוד סביר. יש בעברי כבר שני כדורי קרושה שלמים (!!!), וכמה פרחים. אז אני כבר "מומחית", לא? למזלי החיבור לקרושה התברר כיותר נכון מהחיבור שלי לתפירה, ונראה שאני נוחלת שם הצלחה יותר גדולה. הפריט הראשון: קנווס לבן (טוב, נו, שמנת), במידות של 20X60, עם שלושה עציצים, הכל מקרושה. הגודל של זה לא "עובר" בתמונה. היא יותר מרשימה במציאות (: הדבר...

באחת הקומונות בהם אני חברה, הייתה החלפה של אדום כחול לבן. מאחר ואני אוהבת להכין דפי אלבום, התיישבתי להכין עמוד. הצבעים היו קשים מבחינתי. אין לי כמעט שום דבר אדום. מצאתי רק עמוד אחד חלק לגמרי (צד אחורי של איזה שהוא דף...). וגם כחול כמעט שאין לי. ומתברר שאפילו לבן מהודר - אין. רק דף לבן. בחרתי תמונה של סבא שלי עם נועה, כשהייתה תינוקת. אבל אחרי שהעמוד היה מוכן, אני הייתי סחוטה מבחינה רגשית, והעמוד היה קשה לי מדי. קשה בצבעים. קשה בתוכן. אז החלטתי לא להגיש אותו. חיכיתי קצת זמן, וניסיתי שוב. הפעם בחרתי תמונה שהייתה מושלמת מבחינתי! עדי מטפסת על סולם, ומסתכלת למעלה, אלי, עם חיוך מושלם. תמונה נפלאה. שמחה. כייפית. חפישתי אלמט שיקפיץ החוצה את התמונה, וכשחשבתי על המדרגות, התאהבתי (: הפתעה - גם הפעם התוצאה הסופית לא הייתה מספיק טובה מבחינתי, ובחרתי לא להשתתף באתגר. אני חושבת שאם היה לי קרדסטוק לבן מדוגם, העמוד היה נראה הרבה יותר טוב, אבל לא היה לי ): בכל מקרה, בזה תמו הניסיונות שלי להשתתף באתגר הזה. אלו פשוט לא הצבעים שלי ): אבל, מאחר ולא יכולתי להשאיר ככה את התמונה ולהכניס א...