שלושה פרוייקטים: 1. נרתיק תפור קטן לחברה מהעבודה שמתחתנת בחול השבוע. עשיתי לו בוקסינג קטן למטה ליצירת נפח, ואני מוצאת שזה גם מאוד פרקטי, וגם מוסיף לו נוכחות. יותר מרשים (: מזל טוב מריה (: 2. חוב ישן נושן לאליס שזכתה ב" בוחן פתע " בבלוג די מזמן. ניסיתי לחשוב על סגנון שיתאים קצת יותר לאליס, כי לא יכולתי לדמיין אותה עם פנקס בסגנון שלי (: היה לי קשה. אני חושבת שהתוצאה היא איכשהו בין הסגנון שלי לשלה. מקווה שאהבה (: ותמונה לריבצוק ששאלה איך זה נראה מבפנים... יש בהתחלה ובסוף של כל פנקס עמוד בריסטולי כזה עבה וצבעוני . לאחר שאני מסיימת לקשט, ולהדביק את הנייר שעוטף את הפנקס לכריכה מבפנים, אני מדביקה בדו"צ את הנייר הזה לכריכה. נותן גימור נקי. 3. כמה טיפים לקנווס שעובר הסבה למתלה למפתחות. תחילה צובעים. אין צורך לצבוע את כל הקנווס שכן רובו יכוסה על ידי נייר. אח"כ הופכים לצד האחורי, ומחברים שני מתלים. שימו לב - לא להתעצל. צריך למדוד ולחבר את המתלים באותו גובה, אחרת המתלה יהיה עקום כשתתלו אותו על הקיר. מדובר על הברג...

התמזל מזלי, וענבר (ברבימה) המוכשרת בטירוף, הסכימה להחלפה פרטית ביננו. החלטנו שכל אחת תבקש מהשניה משהו מסויים, כדי שלא נלך לאיבוד יותר מדי. ענבר ביקשה קנווס מחזיק מפתחות לכניסה לבית, בסגנון מה שהכנתי ליום ההולדת של גלי. אבל, לא מבד, אלא מנייר. הלכתי על דף מאוד שמח. שאני מאוד אוהבת, אבל הוא לא השאיר לי יותר מדי מקום לעיצוב... האותיות נחתכו עם הקריקט (שכמעט ולא נמצא בשימוש אצלי). אני מאוד אוהבת את הפונט הזה. הפרפרים כמובן מודבקים בשכבה כפולה ותלת מימד ליצירת נפח. הכפתורים תפורים. וזהו, הרגיש לי מספיק (: כלומר, מרגיש מספיק לקנווס, אבל לא מרגיש מספיק להחלפה (: אז הדפסתי תמונות של המשפחה המהממת של ענבר מהפייסבוק, והכנתי לה הפתעה גם מיני אלבום. האלבום בגודל 10 (גובה) על 7 (רוחב). שזה אומר שבכל תמונה רגילה להדפסה (10X15) סידרתי שתי תמונות  וחתכתי. הכריכה, והמראה הכללי: בכל כפולה, צד אחד תמונה - נטו. בלי קישוטים. והצד השני קישוטים - נטו, בלי תמונות (: כל דפי הקישוטים על תשתית נייר קראפט, ליצירת אחידות. הכריכה האחורית, והמראה...

כפולה חדשה ושימלה. הדף הראשון: הדף השני: וביחד: ושימלה שתפרתי לעדי. האמת, ענת שלחה לי תמונה של שמלה שהיא תפרה לבת שלה, שירה. וכל כך התלהבתי שהתעלקתי עליה במיידית כדי לתפור גם אחת כזאת. אז השמלה נתפרה עם הרבה עזרה והדרכה מ ענת , ויצאה מקסים. יושבת על עדי בול. אמרתי ל ענת שהיא צריכה להתחיל לתפור ולמכור גם שמלות לילדות, אבל נראה לי שבנתיים היא נשארת עם האלבומים (המהממים) שלה (: החלק העליון - בד תחרה לבן עם פליזולין. הכתפיות - סרט כותנה עם תחרה. רגיל. החלק התחתון - בד ורוד עם לבבות ששנוררתי לענת. זה נראה פה אדום עם נקודות, אבל זה לא. לא צריך פליזולין. החלק הלבן בגב מכווץ עם גומי, מה שאפשר להצליח המידה בצורה יחסית טובה (: אנחנו עבדנו עם גומי תחתונים רגיל, אבל זה הרבה יותר קל ופשוט עם גומי עבה (10 סמ בערך). תובנות: 1. עד כמה שאני אוהבת את הדפים המהממים, המקושקשים, אין מה לעשות. כשזה מגיע לעיצוב דף אני יותר אוהבת דפים שקטים. במיוחד לרקע. שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את הכפולה, אבל עדיין חושבת שהרקע מקושקש מדי... 2. אני מאוד אוהבת את הפ...