רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2012

כל מני ...

תמונה
הפוסט הזה יראה כמו גיבוב של דברים שלא קשורים אחד לשני ): המון דברים שהכנתי ולא הספקתי לפרסם. חלקם נמסר "חם מהתנור" ככה שאפילו אין תמונות נורמליות, רק תמונות אייפון. די מזעזעות כשמעבירים אותן למחשב, אבל כן בחרתי לשתף כי הם חלק מחוויית היצירה שלי (: תיק כלי איפור לחברה מהעבודה שחגגה יום הולדת: הוא מרופד ב-לבד, בנוסף לפליזולין. ולכן הוא די רך ועבה. ובמפנים: תיק איפור קטן לבת דודה של בעלי: מבפנים: כמו שאפשר לראות - עדיין לא מרוצה מסגירת הריצרצ. עובדת לפי ההדרכות. לפעמים זה מצליח, ולפעמים כמו בפעם הזאת, לא ): יש לו בוקסינג בצד, שנותן לו נפח יפה וקצת יותר נוכחות. מזה אני דווקא כן מרוצה (: קופסת קורני מטופלת שהפכה לקופסה לדפי ממו. לכל מי ששאלה מה זאת קופסת קורני - הנה קישור לדוגמא . נצמדת במגנטים לדלת הכניסה או למקרר. מתנה לשני הבנים של חברה מהעבודה שלי. מה יותר מתאים ממפלצות? שני משחקים נוספים שעשיתי עם וואשי. לא הספקתי לצלם. רק באייפון. והם כבר נחטפו. אז התמונות מזעזעות... מכירים את המגנטים של פרסומות כאלה שמצמידים לנ

דפי אלבום

תמונה
במהלך השנה האחרונה הצטברו לי המון תמונות מקסימות על האייפון. ברגע של מעשה (בכל זאת היה חופש...) הורדתי את התמונות הנבחרות והדפסתי אותן בחנות צילום. אז יש לי שני דפים חדשים (: הראשון על בסיס דף חום כהה, משלב קצת תפירה בדף. אוהבת את הקונטרסט שמאפשר לי הרקע הכהה עם התמונה והקישוטים. אני מאוד אוהבת את התוצאה הסופית.         השני על בסיס נייר קראפט. בגלל הרקע בתמונה, השתמשתי בניירות קצת פחות אופייניים לי (: גם הפעם הייתי מאוד מרוצה מהתוצאה (: הרגשתי שקצת העמסתי עם הכתיבה, אבל הזכרונות יותר חשובים משלמות העיצוב, נכון? (: תובנות: 1.אין על ניירות רקע חלקים. הם מאפשרים לתמונה לקפוץ החוצה. בכל זאת - לב העניין הוא התמונה. 2. אוהבת להשאיר space בעמודים. 3. אוהבת את השילוב של התפירה בדפים. לא להתעצל (: 4. להדפיס תמונות לעיתים יותר קרובות.  

משחקת עם וואשי

תמונה
זה התחיל בתהיות כמו "מה לעזאזל עושים עם זה?". זה המשיך בהתלהבות של "זה מגניב, אבל מה לעזאזל עושים עם זה?". ולבסוף אחרי שקניתי כמה כי "הם כל כך יפים שאי אפשר לשלא לקנות", החלטתי שחייבים למצוא להם שימוש כלשהו... אז השימוש שהכי אהבתי עד כה היה למסגרות לתמונה. למה דווקא זה? הרי אפשר לעשות את זה מכל דף מדוגם... נכון, אבל הוואשי מתלפף מצויין סביב כל הזויות המיוחדות של המסגרת. הרבה יותר קל לתפעול מדף מדוגם. לא צריך לדאוג לדפנות בנפרד. הליפוף שלו סביב המסגרת מטפל בדופן הפנימית והחיצונית. המסגרת שיצאה לי הכי יפה עד עכשיו היא זאת. השתמשתי בשלושה סוגים של וואשי. החלק העליון - וואשי מבד מהיריד של נתנאלה. החלק התחתון - וואשי מנייר שקניתי אצל שוקה, אבל ראיתי מאז בעוד מקומות. התחרה החומה - עוד וואשי מהיריד של נתנאלה. זה בעצם סוג של תחרה עם פס דבק צמוד. אחרי שסיימתי להכין את המסגרת, חיפשתי תמונה מתאימה. נזכרתי בתמונות המהממות של מיטל מהחינה. היא פשוט התאימה לפה בול בגודל ובצבעים. נכון שמיטל מהממת פה? מיטל קיבלה את המסגרת במתנה כמובן, ואני חושבת שאה

משחקת עם בדים

תמונה
1. מסגרת מטופלת ששודרגה למתקן לפתקי memo, או לתמונות: פרוייקט קטן וחמוד ללא תפירה! לקחתי מסגרת תמונה של איקאה, מעץ. עטפתי בבדים.  בהשראת ענת מפיצקלה קישטתי את נקודת החיבור בין הבדים בסרטים. מתחתי שני חוטי שעווה ורודים, והוספתי אטבים.   בהשראת מתלה האטבים שגלי הכינה לי בעבר, ציפיתי את האטבים בנייר מדוגם,כדי  לתת touch:   2. פוף חדש שתפרתי בבוקר יצירה עם ענת , לאחר הסדנה של פרפרים . ענת הזמינה לנו את הספוגים במידה קצת שונה מזו של פרפרים. הלכנו על פוף בגובה 30 (כמו של פרפרים) אבל ניסינו קוטר 55. הפעם הפוף מיועד לסלון, ולא לחדרים של הבנות, אז בחירת הבדים והצבעים בהתאם. תובנות: 1. הסתבכתי עם הפינות הפנימיות של המסגרת. גזרתי את הבד באלכסון עד הזוית, אבל הסיומת לא יצאה לי יפה. צריכה לחשוב על פיתרון יותר מוצלח. יש למישהי רעיונות? 2. הדיגום של האטבים יותר קל עם משתמשים מראש במדבקות או וואשי טייפ מאשר בנייר מדוגם רגיל שמודדים וחותכים. אבל לא לוותר על זה. מוסיף המון למראה הכללי. 3. המידות החדשות של הפוף מצויינות לחדרי ילדים, שם מספיק פוף קטן. דווקא לסלון הייתי