רשומות

מציג פוסטים מתאריך דצמבר, 2013

זה זוחל?

תמונה
בחודשים האחרונים כמה חברות שלי ילדו. זה אומר כמובן - מתנות (: בהשראת כמה נחשושים שראיתי לאורך השנים, החלטתי לנסות להכין אחד לבד. ואם כבר, אז למה לעצור באחד אם אפשר להכין חמישה? (: התמונות  יצאו גרועות במיוחד ):. הנחשים האלו פשוט לא יודעים להצטלם!!!!! ): בצורה מפתיעה - מכל התינוקות - רק אחת הייתה בת - תמרי (: והיא כמובן קיבלה נחשוש ורוד (: וכדי שתראו קצת את שילובי הבדים: שלושת האחרים היו בנים - אלון, אופיר ואיתמר: ומאחר ושוב אי אפשר לראות בתמונה הגדולה את שילובי הבדים, אז הנה תקריב: הכנתי שלושה נחשים מהבדים האלה (: זאת כנראה הפעם היחידה על הגלובוס בה אני חושבת שבחירת בדי הבנים הייתה יותר יפה. נכון שהאפור עם הנקודות הזה הורס ברמות על???? הנחשוש האחרון היה לאחיין שלי רועי. הוא כבר לא תינוק, אז הבדים יותר בוגרים. אני יכולה לדווח בשמחה שרועי ישן עם הנחשוש במיטה כל לילה (: תובנות: 1. תהליך ההכנה מ-א-ו-ד  קל!!!! מומלץ בחום. וזאת מתנת לידה נהדרת. 2. שני הנחשים הראשונים יצאו דקים. כנראה דקים מדי. מידות כל ריבוע היו 20 ס"מ על 22 ס&qu

מתנות

תמונה
שתי חברות מהכיתה של עדי חגגו יום הולדת. כשהן ראו את המחברת שהכנתי לעדי, הן שאלו אם אני יכולה להכין להן גם. ואם כבר הכנתי מחברות, מתברר שלעדי יש חולשה ממש גדולה אליהן, והיא אימצה לעצמה אחת נוספת על הדרך (: המחברת הראשונה - של עדי: שלושת המחברות זכו בחידוש קטן - סימניה מחוברת למחברת.   המחברת השניה:    והמחברת השלישית: מאחר ומחברת לבד לא נראתה לי מספיקה, הכנתי לכל אחת מהן גם לוח מודעות. הלוחות זהים לגמרי - פרט לסרט האמצעי. פעם תכלת כהה עם נקודות, ופעם תכלת בהיר עם עננים. התמונה הראשונה הכי נכונה מבחינת הצבעים של הבדים.... הבד העליון הוא קנווס והתחתון פיקה. מהתמונה הזאת הצבעים כבר מאוד חזקים. ממש התלבטתי אם להעלות בכלל את התמונות. אז תזכרו שהצבעים יותר דומים לתמונה העליונה... תובנות: 1.  דוגרי? הרבה יותר קל ללכת ולקנות מתנה ): מזל שאני נהנית מזה (: 2. הסימניה - להיט!!!! פינצצתי שני לבבות גדולים. הדבקתי אחד לשני כשבאמצע קצה של סרט. את חלקו העליון של  הסרט הדבק

זה בכלל היה מגש להצגת אבנים

תמונה
בתקופה האחרונה אני עסוקה בעיצוב מחודש של החדרים של נועה ועדי. כחלק מזה חיפשתי משהו מעץ, עם תאים, לציפוי בנייר. או לא יודעת איך לקרוא לזה בדיוק. זה סוג של מגירת דפוס / בית בובות. לקח לי המון זמן למצוא משהו שיכול להתאים, וגם כשמצאתי זאת הייתה פשרה. ובכל זאת יצא נחמד (: זוכרים שהמצלמה שלי מקולקלת? בנתיים אלה התמונות שהצלחתי להוציא ממנה בשניה האחרונה לפני שמסרתי אותה לתיקון ): וכמה תקריבים על חלק מהתאים... תובנות: 1. לא תאמינו מה זה. זה סוג של מגש להצגת אבנים!!. הגעתי אליו דרך הבלוג של קשת שהכינה את זה פעם ונתנה ברשומה שלה את שם החנות:   StoneAge  - חנות ברמת-גן שמוכרת קריסטלים ואבנים. עלה 50 שח. 2. גודל כל תא בערך 10X10 ס"מ. גם העומק 10 ס"מ. זה עמוק מדי! ומצד שני וזה לא מספיק גדול להכניס  באמת כל מני  דברים קטנים וחמודים. למשל, נועה רצתה להשתמש בזה כמעמד ללקים. אבל הם לא נכנסים  בגובה.  אז עכשיו צריך לחפש מיניאטורות קטנות. אולי פיות? אולי מזכוכית? נראה (: 3. הגודל של התאים לא ממש אחיד - אז זה דרש המון עבודת התאמה לגדלים של הניירות.

כיס - כן או לא?

תמונה
נכון שהרבה זמן לא הכנתי מחברת? ואתם הרי יודעים כמה שאני אוהבת אותן (: רציתי לנסות משהו טיפה שונה. התחשק לי לנסות להכין כיס לעיפרון או לעט. משהו במצלמה שלי לא בסדר - אז התמונות באיכות ממש לא טובה, אבל ניתן להתרשם בכל זאת. וזאת עדי, קורנת משמחה ומאושר, לאחר שביקשה וקיבלה את המחברת החדשה. תובנות: 1. לתקן את המצלמה !!!! 2. להכין קצת יותר דברים שנשארים אצל הילדות שלי, ולא רק דברים לאחרים (: 3. המחברת עטופה הפעם בצורה אחרת - דף אחד לא מספיק לעטיפה. תמיד צריך דף משלים. תמיד אני עוטפת בדף שלם, ומשלימה כך שהכריכה "בנויה" משני שלישי מהדף המרכזי ושליש מהדף המשלים. הפעם גזרתי את הדף המרכזי לשני חלקים, ועטפתי איתו את החלק המרכזי של הכריכה הקדמית, והאחורית. בדף המשלים השתמשתי להשלמת החסר על אזור ה"שדרה", הדופן, של הכריכה. מקווה שמישהי הבינה מזה משהו (: זה נותן look אחר. עוד לא החלטתי אם יותר יפה או לא. 4. אם משתמשים בצורת עטיפה זו, להקפיד שה"עובי / רוחב" של הדף על השדרה מקדימה ומאחורה יהיה זהה. זה אמנם מורגש רק כשהמחברת