ואם כבר, אז זאת סיבה למסיבה (: אז הכנתי לה מחברת מטופלת, לאסוף חוויות ומזכרות. כריכה: והכריכה האחורית: וקולאז' קטן של הקישוטים מהדפים הפנימיים: תובנות: לא הייתי עירנית לכך שיש במחברות עוביים שונים של דפים. המחברת הספציפית הזאת סובלת מדפים דקים במיוחד, מה שמקשה על שיקוט שלה בפנים, ומוציא חשק לכתוב בה ): למרבה הבאסה שמתי לב לזה רק לאחר שסיימתי לצפות את המחברת, והתחלתי לקשט מבפנים. מאחר וזה כבר מוכן, הגר מקבלת את זה, אבל אני מעריכה שהיא לא תשתמש בה (וזה בסדר גמור!!!) כי כל המטרה היא להדביק בפנים דברים, ולכתוב (הרבה), ומחברת פשוט לא תסבול את זה היטב ): כמו שאומרים, העיקר הכוונה (: הגר יקירתי, שיהיה טיול מושלם!!!

ליום ההולדת של מיטל נערכתי בזמן. איזה כייף זה להיות מוכן בזמן עם מתנה, לחשוב עליה בניחותה, ולא להלחץ ברגע האחרון (: כשהתלבטתי מה להכין לה מתנה, נזכרתי בתמונת כפתורים שראיתי ברשת, בבלוג של קוסמו קריקט , ואהבתי את הרעיון. אז הכנתי וריאציה משלי לתמונה (: המסגרת מהממת, בצבע חום ונגה, ולא שחור כמו שנראה בתמונה, ואני חושבת שהיא עושה אפקט עצום. יש לה עובי, נהדר והרבה נוכחות. הדבר היחידי שמפריע לי בתמונה הוא שבדיעבד הייתי מקפידה שהמילה The תכנס מעל הלב, ולא מתחתיו. אני חושבת שזה היה ממקם את הלב יותר נכון, ומשלים את המשפט בצורה יותר טובה (: רק שתדעו שעמלתי על סידור הכפתורים והדבקתם הרבה יותר ממה שזה נראה (: לא פשוט לדאוג שתצא הצורה שאתה רוצה, כשהיא מלאה לגמרי ללא רווחים בין הכפתורים, וגם ישמר עניין של סוגי כפתורים, גדלים, וצבע (: מאחר והייתי מוכנה עם המתנה כל כך הרבה זמן לפני היום הולדת, ומאחר וימי ההולדת שלנו קרובים, בנתיים הספקתי לקבל את המתנה של מיטל ליום ההולדת שלי (: מאחר והמתנה שלה הייתה כל כך מושקעת, הרגשתי שהמתנה שלי לא מספיקה, והתחלתי לחשוב על עוד רעיונו...

עוד כמה דפים לאלבום המשפחתי (: הפעם - עיגולים. דף ראשון: לעדי יש שיער קצרצר. מסרב לגדול. יום אחד היא ביקשה צמות. מה עושה אמא פולניה? מנסה לשכנע את הילדה שלא צריך - למה לחשוף אותה למקור לעוגמת נפש? אבל היא התעקשה. ומה אני אגיד לכם? צדקה. צדקה בענק!!! למרות שהן קצרות, הן יצאו מהממות, והילדה קרנה מאושר. והכפולה שלו: צולם במסיבה שנועה החליטה לערוך לכמה חברות טובות. קישטנו מאפיניס בבצס סוכר, שיחקנו חבילה עוברת - מעשה ידיה של נועה, אכלנו פיצות, והבנות היו מאושרות עד הגג (: רק כדי לוודא שהמאפינס המהמם הזה לא יעבור לו בלי שתשימו לב - באדיבות הקריקט החדש (: ושימוש נחמד לכפתורי הפימו מסדנת יום ההולדת שלי (: דף שלישי: לקראת סוף השנה התברר שבית הספר לא נותן לילדים תמונת מחזור שנתית. החלטנו כנציגות הועד שלא יתכן לוותר על תמונה כיתתית. ועוד כיתה א'! אז יום שישי חמים בתחילת יוני הגענו לבית הספר מצויידות במצלמות, וצילמנו את הילדים תמונת מחזור מסודרת, וכמה תמונות ספונטניות בכיתה. מזכרת נהדרת (: העיגולים בראש העמוד, עם המילים "סוף כיתה א" הם בכתב של נועה. היא מאוד התל...

לאח של בעלי נולד בן חדש. גיא. את הברית כבר ביצעו בצורה מצומצמת בחיק המשפחה, מה שסיפק שפע של תמונות מקסימות למיני אלבום מתנה, אותו נתתי לפני כמה ימים לגיסתי. תובנות: 1. אין לי בכלל חומרים שמתאימים לדפים של בן. 2. אין לי בכלל חומרים לתינוקות. טוב זה לא מפתיע לגמרי, יש לי שתי בנות, ואף אחת מהן לא תינוקת (: זה סיפק לי הזדמנות נהדרת להשתמש בדפים היפניים שקניתי אצל דפי לפני כמה זמן. הצבעים רכים ופסטליים, והדפים מיוחדים ומעניינים. אז זה בפרוש לא מיני טיפוסי של תינוק, אלא משהו קצת שונה. אחר. אני ברגשות מעורבים כלפיו, אבל לשמחתי גיסתי אהבה אותו, וזה מה שחשוב. נעשה פה שימוש ראשון בשני פאנצים חדשים שקיבלתי מתנה מהחנות שלה ( מסטיקים ), פרח 5 עלים שחיפשתי י-ו-ב-ל-ו-ת!!! ופרפר נאיבי קסום! אני מאוהבת בשניהם (: כתשתית השתמשתי במיני אלבום מ-ה-מ-ם שנקנה בביג דיל. ממליצה בחום. בדרך כלל אני לא מתחברת למיני אלבומים. אני מוצאת אותם פשוט לא פרקטיים במיוחד, אבל אני מודה שכשמדובר על ארוע מסויים, ועל מתנה, למיני יש קסם משלו (:

החצי שלי ביקר בארה"ב לשבוע, ומאחר וזה לא קורה כל שני וחמישי, זאת הייתה הזדמנות מעין כמוה למצוא משהו ממש גדול וממש מפנק ולהזמין מתנה (: אחרי התלבטויות רבות, והצקות רבות - תודה ל דפי , ל מורן (אולהה) ו לרוני (מילשייק), ובלי סוף התלבטויות בין הסילואט, הסלייס והקריקט, נפלה החלטה: קריקט. שיקולים: הסילואט נפל ראשון. אני מספיק על המחשב. פשוט לא רציתי להוסיף שעות מחשב, שמן הסתם ירחיקו אותי מהיצירה. עם הסלייס היה יותר קשה. יש לסלייס כמה יתרונות בולטים - היכולות לעבוד עם כל דף ולחתוך בו בכל מקום. תופס מעט מקום. כרטיס פרחים מ-ה-מ-ם שבו חשקה נפשי. ולעומתו הקריקט. תופס יותר מקום. אבל מכל מה שקראתי, על הסלייס הולך מי שמתפשר ולא קונה קריקט. בעיקרון, הוא פשוט מאפשר לחתוך מיליון צורות במיליון גדלים. ברצף. ולא אחד אחד. אחת הסיבות המרכזיות שאני רוצה אותו היא חיתוך אותיות. והמחשבה על לחתוך אות אות בסלייס - מה אני אגיד לכם, את זה כבר יש לי עם הקטלבג. עזר שהיה מבצע בג'ואן - 139S יעלה לי התענוג. יאללה. החצי סחב - מה אני אגיד לכם, זאת חתיכת חבילה (: תודה, חצי (: ומאז עבר שבוע ואני מס...

כפולה חדשה לאלבום המשפחתי. בדרך כלל אני זאת שמצלמת, ומאוד נדיר למצוא תמונות משפחתיות של ארבעתינו באותו הפריים. אז כשכבר יש כאלו תמונות, הן מככבות בכפולה משלהן (: כשהתחלתי לחפש באיזה דף להשתמש, גיליתי שנשארה לי שארית מכובדת מהדף הירוק עם הפרחים. אני חושבת שהדף הזה הוא אחד הדפים היפים ביותר שהזדמן לי להשתמש בהם עד כה. מבחינתי הוא פשוט מושלם, וניצלתי בו כל פיסה וכל שארתי (: ובאשר לעמוד, אני מאוד אוהבת את איך שהוא יצא. פרט לתחרה, שאולי הייתה צריכה להיות בצבע שמנת ולא לבן, לא הייתי משנה בו כלום. והכפולה שלו, לפי עמוד שראיתי ברשת, ושיכללתי ולקחתי לכיוון שלי. אני כבר שעה מנסה למצוא את המקור כדי לתת קרדיט (רוב הסיכויים שזה היה בבלוג של bean talk ), אבל ללא הצלחה. אם משהי נתקלה בו, ויכולה לתת לי קישור, מיד אוסיף קרדיט (: גם את העמוד הזה אני מאוד אוהבת. הדבר היחידי שהייתי משנה - הכיתוב על קרדסטוק לבן פשוט לא מתאים. הייתי צריכה לשים שמנת, או תכלת... (: כל מי שכבר קצת מכיר אותי יודעת שאני מאוד ביקורתית, ואין שמחה ממני על שני עמודים שאני אוהבת (:

קודם כל, תודה לכולם על הברכות והאיחולים ליום ההולדת. פוסט יום ההולדת שלי הולך ומתמלא בתמונות מהארוע ובתמונות של המתנות הנפלאות שהכינו לי הבנות. תגללו למטה, ותציצו. שווה. מבטיחה (: כמו שכתבתי סדנת יום ההולדת הייתה סדנת פימו באדיבות דפי ו קשת . איך שראיתי את הכפתורים המקסימים האלה, היה ברור לי מה אני הולכת לעשות עם כמה מהם. קשתות לשתי הגוזליות שלי!!! נאיבי ופשוט, ואם כבר יש כמה כפתורי פימו מוכנים אז זה לוקח רק כמה דקות עבודה, אבל אני מוצאת שבכל זאת הן יוצאות מלאות חן (: קצת קשה לראות בתמונה את כל הטקסטורות הנהדרות שיש על הכפתורים, אבל אפשר להתרשם.

טוב, אז לפני שבועיים בערך, בשושו ובשקט חגגתי יום הולדת. מה לעשות, עברתי את הגיל שעושים מזה סיבה למסיבה ): עם קצת עזרה ממני, בהנחיות ובהסברים על הציפיות שלי, ועל מה עושים איך ומתי, קיבלתי השנה מתנות מהבנות ומהחצי, מלוות בשתי ברכות שובות לב שאין כמותן מהילדות. אחותי השתוללה ושדדה את כל הקניון ומילאה אותי במתנות ממנה ומההורים. וכל זה גם היה מלווה בפרחים. אין מה לומר, אחד מימי ההולדת היותר כייפיים שזכורים לי (: ביום שלישי בערב, שבועיים אחרי יום ההולדת המדובר, קיבלתי טלפון נרגש ומבולבל מאחותי: "תבואי. עכשיו. תעזבי הכל ותבואי. אני צריכה עזרה." מה עושים? יש משהו שלא היה עוזב הכל ובא??? חשדתי? כן. לא יודעת למה. לא הייתה שום סיבה לחשוד. אבל איכשהו ידעתי שהיא ארגנה לי משהו. אבל חשבתי בקטנה. על 3 חברות. לא יותר. הגעתי ומצאתי את את הגר ורוני צועקות אלי הפתעה ומצלמות. נכון מדליק! איזה כייף!!! ואז שלושתן נרגשות, מושכות אותי לדלת חדר המחשב, עם הנחיות לפתוח את הדלת כי ההפתעה שם. טוב, בסדר. מה עכשיו??? מן הסתם מתנה... פתחתי וקפצו עלי מ-י-ל-ו-ן חברות סקרפא אחרות!!! וזאת ...