מתנות

שתי חברות מהכיתה של עדי חגגו יום הולדת.
כשהן ראו את המחברת שהכנתי לעדי, הן שאלו אם אני יכולה להכין להן גם.

ואם כבר הכנתי מחברות, מתברר שלעדי יש חולשה ממש גדולה אליהן, והיא אימצה לעצמה אחת נוספת על הדרך (:


המחברת הראשונה - של עדי:

שלושת המחברות זכו בחידוש קטן - סימניה מחוברת למחברת.  

המחברת השניה:

  

והמחברת השלישית:

מאחר ומחברת לבד לא נראתה לי מספיקה, הכנתי לכל אחת מהן גם לוח מודעות.

הלוחות זהים לגמרי - פרט לסרט האמצעי. פעם תכלת כהה עם נקודות, ופעם תכלת בהיר עם עננים.

התמונה הראשונה הכי נכונה מבחינת הצבעים של הבדים.... הבד העליון הוא קנווס והתחתון פיקה.

מהתמונה הזאת הצבעים כבר מאוד חזקים. ממש התלבטתי אם להעלות בכלל את התמונות.
אז תזכרו שהצבעים יותר דומים לתמונה העליונה...

תובנות:

1.  דוגרי? הרבה יותר קל ללכת ולקנות מתנה ): מזל שאני נהנית מזה (:

2. הסימניה - להיט!!!! פינצצתי שני לבבות גדולים. הדבקתי אחד לשני כשבאמצע קצה של סרט. את חלקו העליון של  הסרט הדבקתי לצד הפנימי של הכריכה של המחברת, לפני שהסתרתי שם את כל ההדבקות. ממש פשוט. לשים לב שהסרט לא יהיה ארוך מדי, כדי שהסימניה לא תעבור את החלק התחתי של המחברת ותתקמט.

3. הכי אהבתי את הדפים במחברת השניה. הלבן עם הנקודות... וואהו (: אבל כל המחברות יצאו מקסימות.

4. איכשהו הצבעים בכל התמונות יצאו מאוד חזקים. במציאות הצבעים יותר רכים ועדינים. זה בולט במיוחד בלוחות המודעות, אבל גם במחברות. אני חושדת שזה בגלל הרקע הכל כך כהה. פעם הבאה כשאני משתמשת ברקע הזה - לעשות ניסוי גם על רקע בהיר יותר ולראות איך הצבעים של התוצר יוצאים...

5. הפרחים המפונצצים במחברת של עדי הודבקו עם נקודת דבק באמצע של הפרח. זה לא מספיק!!! העלים שלהם  כבר התקמטו בילקוט. הדבקתי אותם שוב כך שהפעם כל העלים מודבקים לדף. מקווה שהפעם יהיה מספיק חזק.

6. לילדות יש טעם משל עצמן. אני נוטה להחליט עבורן מה יפה (בעיני כמובן).  הפעם נתתי לעדי לבחור לבד את הדפים לפני שהתחלתי. מהרגע שראתה את הדף הצהוב עם הפרחים (זה מהמחברת שלה) - הייתה מאוהבת. צריך לקחת את זה בחשבון כשמכינים להם משהו (: ועוד משהו, הילדות מאוד אוהבות פנינים מודבקות (: צריכה לזכור גם את זה.