עוד קצת כרטיסים

נכון שהרבה זמן לא היו לנו כרטיסים? (:



סדרה ראשונה:

1. את הכרטיס הזה אני הכי אוהבת!
הריבועים כמובן מודבקים בתלת מימד.

2. והכרטיס הזה לא רחוק מאחוריו (:

 3. פה אני אוהבת 90% מהכרטיס. התגית עם המילים מזל טוב לא יצאה לטעמי. אולי אני צריכה לשנות ):
כל הדגלונים מודבקים בתלת מימד.

סדרה שניה:

4. כרטיס שכולו וואשי.
הפרחים עשויים מוואשי שמודבק על ניר לבן, ממנו פינצצתי. כך שהטקסטורה של הוואשי נשמרת על כל הכרטיס. והם כמובן מודבקים בדבק תלת מימד (:
 

5. ועוד אחד על טהרת הוואשי:
תראו כמה ההבלטה על הפרח הלבן משמאל מוסיפה.

6. וזה לא שייך לאף סדרה, ויש לי רגשות מעורבים כלפיו (:

גם הוא על בסיס וואשי.

תובנות:

1. מעגל פינות על הכרטיס - מוסיף הרבה מאוד עניין. אין צורך לעשות את זה בצורה סימטרית. מספיקה אפילו פינה אחת עגולה.

2. כשאני עובדת עם וואשי על נייר לבן - שכבה אחת שלו מספיקה. על הרבה ניירות אחרים אני שמה שתי שכבות כי אני לא אוהבת שרואים את הרקע מתחתיו. אני יודעת, אני יודעת, זה בניגוד לסגנון של הוואשי, אבל מה לעשות, זאת אני ):

3. הכרטיסים בדרך כלל יותר יפים כשהם לא סימטריים. לשבור את הסימטריות בבלינג מודבק בפינה אחת, או כפתור. קישוטים - לא בזוגות. דווקא בשלשות או בודדים. ראו כרטיס 5 כדוגמא לשני הדברים האלה (:

4. לפחות רכיב אחד בתלת מימד. אני יודעת שכבר כתבתי את זה, אבל זה חשוב מאוד לדעתי, אז חוזרת על זה שוב (: