סוף סוף זה מצליח

אז..... דודה שולה ראתה את הפוסט על פנקסי הממו הדביקים, והודיעה שהיא חייבת, אבל ממש חייבת, כמה כאלה לחברות שלה. ניסיתי לשכנע אותו שזה לא רעיון טוב והם לא מספיק "מוצלחים" ושתיקח להן מחברות, אבל היא לא הייתה מוכנה לשמוע לא...

ברור שלא יכולתי לתת משהו לא מוצלח. אז הלכתי וקניתי פנקסי ממו יותר איכותיים, והם אכן נתפסים כמו שצריך לכריכה, ולא נופלים ולא מתפרקים. וזה כבר נותן הרגשה אחרת. ואני מאוד משתפרת עם הכריכה. היא כבר נפתחת בלי בעיה ובלי חריקות ובלי סדקים.

ואני? אני מרוצה (:

בצורה מפתיעה אני נהנית יותר ויותר מהבנייה של הפנקסים מציפבורדים (כן, כן, אני בונה הכל מאפס, ולא קונה משהו מוכן ומקשטת), ובכלל לומדת לעבוד עם כריכת ספר יותר ויותר בלי חשש.

וכדי שתראו איך זה נראה פתוח:

תובנות:

1. אם אתן בונות משהו בעבודת יד - תעבדו עם חומרים איכותיים. כואב הלב אם זה מתפרק. והנה, כשעובדים עם משהו יותר איכותי מרגישים מיד - עובי הדים, איכות הדבק.... וזה סה"כ דפי ממו!

2. תודה לליטל על הטיפ להרחיק קצת יותר את הציפבורדים בכריכה. זה אכן סידר לגמרי את הפתיחה והסגירה של הכריכה. הן גמישות יותר ולא חורקות. אני מתאהבת בכריכות הספר האלה כל פעם מחדש (:

3. לפרוייטקים קטנים לבחור דפים עם דוגמאות קטנות.

4. לשים בלינג או כפתור במרכז הפרחים הקטנים - מוסיף המון. עדיף בגודל בינוני. פה רואים את הגדול (גדול מדי לפרח הזה) ואת הקטן (קטן מדי לפרח הזה).מה לעשות שבכל חבילה יש מכל שלושת הגדלים וצריך להשתמש בכולם? (:

5. לא מוצאת דפי ממו דביקים איכותיים ועבים בצבע לבן. החבילות האלו נקנו בקרביץ ועלו 12 שח לחבילה. מכל חבילה הכנתי 2 פנקסי ממו (החבילות מאוד עבות, פיצלתי אותן ל-2).

6. קו מקווקוו בעט ג'ל לבן על התגית החומה - מוסיף המון.