כבר מזמן רציתי להכין תיק חדש. התיק שאני משתמשת בו היה מהמם ושימושי, אבל גמור. ורציתי הפעם להכין תיק מעור. או מדמוי עור אם אין ברירה. אז קניתי בנחלה דמוי עור בצבע חום כהה והוא המתין לי מזה כמה חודשים בארון. לפני שבוע התחלתי לתפור אותו. זה התחיל מצויין! ואז התחלתי עם השטויות שלי... הלכתי על הגיזרה של התיק הקודם - כי אני באמת מאוד נהנית ממנו. אחרי הכל, הוא מותאם בדיוק לצרכים שלי. אבל החלטתי להכניס שני שינויים בתיק. 1. רציתי "להחביא" את הריצ'רץ' העליון, כך שהתיק לא יהיה סגור למעלה כמו תיק איפור. 2. רציתי רצועה שניתן לכוון את אורכה כך שלפעמים אוכל ללכת עם התיק באלכסון. שילבתי בתיק בד קנווס מהמם. אני מאוד אוהבת את איך שהוא יצא, ואת הגיזרה שלו!!! מצליחים לראות את הידיות שלו? יש שתי "אוזניים" שמחוברות לתיק, ואליהן מחוברת טבעת בצורת חצי עיגול. אל הטבעות חיברתי את הרצועה. את האורך של הרצועה אפשר לשנות כך שתהיה באלכסון, או רצועה כפולה רגילה. מצליחים לראות איך התיק נראה מלמעלה? הריצ'רץ' כאילו "נבלע" בפנים, כך שמי שמסתכל מקדימה ...

1. כמתנה לחנוכת דירה לזוהר הכנתי קנווס שטופל כך שיכיל כיס קטן וכמה ווים. הוא יכול לשמש לדואר נכנס ומפתחות ליד דלת הבית, או לכמה שרשראות ופתקי memo באחד החדרים.... ומהצד, כדי שיהיה אפשר לראות יותר טוב את הווים הקטנים, שהפעם חוברו כשהם פונים קדימה, ולא כלפי מטה כמו בדרך כלל....  ובשימוש כדי שתוכלו לראות את הכיס בפעולה (: האותיות של דפי ורחלי נתנו touch  משלים נפלא (: 2. כחלק מחגיגות יום ההולדת של מיכלי, אחותי המהממת, הכנתי לה פוף: הוא אח תאום לפוף שהכנתי הביתה לפני כמה זמן, אבל הוא יותר מוצלח, אודות לפספול חום כהה, ולקרן ( פרפרים ) שהסבירה לי במייל איך להסתיר את הריצרץ כמו שצריך הפעם (: הפוף כולו יצא במידה טובה, ולא רפוי כמו שלי. בקיצור, הצליח לי הפעם (:  3. נרתיק איפור מהמם, תוצר מקסים מעוד סדנה משגעת עם קרן  פרפרים. תובנות: 1. עבודות עם בד ללא תפירה. מגניב! 2. אוהבת את איך שהקנווס יצא. ואת השימושיות של הכיס והווים. 3. תפירת הכפתורים עליו נותנת לו touch שמאוד אהבתי. 4. הפוף - מ-ה-מ-ם!!! זה שיש לי בסלון בבית שימושי בל...

בזמן האחרון יצא לי לעטוף מלא מחברות. מדובר על מחברות עם כריכה קשה, ודפים די עבים. הן עולות לי 19 שח בקרביץ. אפשר למצוא כאלה יותר זולות, אבל חשוב לי שהדפים יהיו עבים. המחברות עטופות בבד, בהשראת ההדרכה של גלי לעטיפת מחברת ללא תפירה, ובהשראת המחברות והאלבומים העטופים של ענת מפיצקלה . הן גם מרופדות, מה שנותן להן רכות. זה אמנם קצת מקשה על העבודה, וכמו שרואים בבחלק מהתמונות הבד נראה קצת פחות מתוח וישר, אבל האפקט נהדר. הבד התכלת פהרחוני הוא קורדרוי דק מהנחלה. יצא מקסים. דומה אבל שונה: תובנות: 1. ממש כייף לעטוף את המחברות. וזאת מתנה מקסימה. 2. מתחת לבד יש שכבת לבד - מוסיף רכות מאוד שמשמעותית מאוד ל- look הכללי. 3. לא סובלת את ההדבקה של כל הבדים בפנים - בצד הפנימי של המחברת. חייבת למצוא סיכות בעובי 4 מ"מ ליורה סיכות. זה יפשט מאוד את העבודה. סיכות 6 מ"מ גדולות מדי וקצת מרגישים אותן מבחוץ. 4. עטיפת מחברות כשהבדים אופקיים הרבה יותר קלה. במחברת השניה הבדים אנכיים, וזה מקסים, אבל העבודה הרבה (!!!) יותר קשה.

יום ההולדת של אורית, שמים ירוקים, הכנתי קנווס מחזיק מפתחות: הניירות המדוגמים מגולגלים ליצירת נפח... וגזורים בצורה של לב. תובנות: 1. קשה מאוד לשמור על הנייר המדוגם מגולגל. או שצריך דבק ממש חזק. אולי אקדח דבק חם? או שאולי צריך נייר יותר דק? או אולי לגלגל יותר נייר ולהשאיר את הגליל לחוץ בעזרת אטב למשך יותר זמן? אני השתמשתי בדבק סקוצ' ג'ל, וזה היה קשה מאוד. 2. גזרתי לב. הדבקתי את הניירות המגולגלים אחד אל השני, ואז אל הלב. הפכתי וגזרתי לפי הלב. קשה לביצוע. הניירות המגולגלים לא נגזרו בצורה שהייתה מספיק "יפה" לטעמי. ולפעמים קצת נפתחו. 3. האפקט הכללי צבעוני ומיוחד, וסה"כ אני אוהבת, אבל חושבת שלא אשתמש בטכניקה הזאת בהמשך.

הפוסט הזה יראה כמו גיבוב של דברים שלא קשורים אחד לשני ): המון דברים שהכנתי ולא הספקתי לפרסם. חלקם נמסר "חם מהתנור" ככה שאפילו אין תמונות נורמליות, רק תמונות אייפון. די מזעזעות כשמעבירים אותן למחשב, אבל כן בחרתי לשתף כי הם חלק מחוויית היצירה שלי (: תיק כלי איפור לחברה מהעבודה שחגגה יום הולדת: הוא מרופד ב-לבד, בנוסף לפליזולין. ולכן הוא די רך ועבה. ובמפנים: תיק איפור קטן לבת דודה של בעלי: מבפנים: כמו שאפשר לראות - עדיין לא מרוצה מסגירת הריצרצ. עובדת לפי ההדרכות. לפעמים זה מצליח, ולפעמים כמו בפעם הזאת, לא ): יש לו בוקסינג בצד, שנותן לו נפח יפה וקצת יותר נוכחות. מזה אני דווקא כן מרוצה (: קופסת קורני מטופלת שהפכה לקופסה לדפי ממו. לכל מי ששאלה מה זאת קופסת קורני - הנה קישור לדוגמא . נצמדת במגנטים לדלת הכניסה או למקרר. מתנה לשני הבנים של חברה מהעבודה שלי. מה יותר מתאים ממפלצות? שני משחקים נוספים שעשיתי עם וואשי. לא הספקתי לצלם. רק באייפון. והם כבר נחטפו. אז התמונות מזעזעות... מכירים את המגנטים של פרסומות כאלה שמצמידים לנ...

במהלך השנה האחרונה הצטברו לי המון תמונות מקסימות על האייפון. ברגע של מעשה (בכל זאת היה חופש...) הורדתי את התמונות הנבחרות והדפסתי אותן בחנות צילום. אז יש לי שני דפים חדשים (: הראשון על בסיס דף חום כהה, משלב קצת תפירה בדף. אוהבת את הקונטרסט שמאפשר לי הרקע הכהה עם התמונה והקישוטים. אני מאוד אוהבת את התוצאה הסופית.         השני על בסיס נייר קראפט. בגלל הרקע בתמונה, השתמשתי בניירות קצת פחות אופייניים לי (: גם הפעם הייתי מאוד מרוצה מהתוצאה (: הרגשתי שקצת העמסתי עם הכתיבה, אבל הזכרונות יותר חשובים משלמות העיצוב, נכון? (: תובנות: 1.אין על ניירות רקע חלקים. הם מאפשרים לתמונה לקפוץ החוצה. בכל זאת - לב העניין הוא התמונה. 2. אוהבת להשאיר space בעמודים. 3. אוהבת את השילוב של התפירה בדפים. לא להתעצל (: 4. להדפיס תמונות לעיתים יותר קרובות.  

זה התחיל בתהיות כמו "מה לעזאזל עושים עם זה?". זה המשיך בהתלהבות של "זה מגניב, אבל מה לעזאזל עושים עם זה?". ולבסוף אחרי שקניתי כמה כי "הם כל כך יפים שאי אפשר לשלא לקנות", החלטתי שחייבים למצוא להם שימוש כלשהו... אז השימוש שהכי אהבתי עד כה היה למסגרות לתמונה. למה דווקא זה? הרי אפשר לעשות את זה מכל דף מדוגם... נכון, אבל הוואשי מתלפף מצויין סביב כל הזויות המיוחדות של המסגרת. הרבה יותר קל לתפעול מדף מדוגם. לא צריך לדאוג לדפנות בנפרד. הליפוף שלו סביב המסגרת מטפל בדופן הפנימית והחיצונית. המסגרת שיצאה לי הכי יפה עד עכשיו היא זאת. השתמשתי בשלושה סוגים של וואשי. החלק העליון - וואשי מבד מהיריד של נתנאלה. החלק התחתון - וואשי מנייר שקניתי אצל שוקה, אבל ראיתי מאז בעוד מקומות. התחרה החומה - עוד וואשי מהיריד של נתנאלה. זה בעצם סוג של תחרה עם פס דבק צמוד. אחרי שסיימתי להכין את המסגרת, חיפשתי תמונה מתאימה. נזכרתי בתמונות המהממות של מיטל מהחינה. היא פשוט התאימה לפה בול בגודל ובצבעים. נכון שמיטל מהממת פה? מיטל קיבלה את המסגרת במתנה כמובן, ואני חושבת שאה...

1. מסגרת מטופלת ששודרגה למתקן לפתקי memo, או לתמונות: פרוייקט קטן וחמוד ללא תפירה! לקחתי מסגרת תמונה של איקאה, מעץ. עטפתי בבדים.  בהשראת ענת מפיצקלה קישטתי את נקודת החיבור בין הבדים בסרטים. מתחתי שני חוטי שעווה ורודים, והוספתי אטבים.   בהשראת מתלה האטבים שגלי הכינה לי בעבר, ציפיתי את האטבים בנייר מדוגם,כדי  לתת touch:   2. פוף חדש שתפרתי בבוקר יצירה עם ענת , לאחר הסדנה של פרפרים . ענת הזמינה לנו את הספוגים במידה קצת שונה מזו של פרפרים. הלכנו על פוף בגובה 30 (כמו של פרפרים) אבל ניסינו קוטר 55. הפעם הפוף מיועד לסלון, ולא לחדרים של הבנות, אז בחירת הבדים והצבעים בהתאם. תובנות: 1. הסתבכתי עם הפינות הפנימיות של המסגרת. גזרתי את הבד באלכסון עד הזוית, אבל הסיומת לא יצאה לי יפה. צריכה לחשוב על פיתרון יותר מוצלח. יש למישהי רעיונות? 2. הדיגום של האטבים יותר קל עם משתמשים מראש במדבקות או וואשי טייפ מאשר בנייר מדוגם רגיל שמודדים וחותכים. אבל לא לוותר על זה. מוסיף המון למראה הכללי. 3. המידות החדשות של הפוף מצויינות לחדרי ילדים, שם מספיק פוף...