עדיין מלחמה ועדיין לא מסוגלת ליצור ממש. אבל גיליתי שגם חיבור רצועות מרגיע אותי. פשוט חותכים רצועות ברוחב שבא לנו.  אני חותכת אותן לרוחבים של כ- ¼", ½" ו- ⅛" (או מזמינים תבנית חיתוך שמקלה על החיים). האורך צריך להיות לפחות  ¼4 " (שזה רוחב של כרטיס). ניקח דף לבן ( אני משתמשת בדפי A4 העבים של רעות ) בגודל  ¼4" על  ½5" , ונכסה אותו בדו"ץ, ונדביק את הרצועות לפי סדר שנעים לנו בעין, כשכל רצועה צמודה לשנייה: הנה הרצועות מודבקות עד למעלה: הנה למשל שילובים שרוני, האחיינית שלי (בת 9) הכינה מרצועות ברוחב  ¼" : לא צריך להקפיד על התחלה / סוף ממש ישרים. את הדף שיצא לנו פשוט נחתוך אחרי זה כדי לישר, ולהגיע לגודל שאנחנו רוצים. אפשר להשתמש במה שיוצא כרקעים לכרטיסים / פנקסים וכו, או לחתוך מהם אלמנטים (כמו כרטיס 4). הנה כמה דוגמאות של כרטיסים שהכנתי בשיטה הזאת (עוד לפני המלחמה).   כרטיס 1: כרטיס שאני מאוד (!!!) אוהבת. דפים מאוד עבים ואיכותיים של  Spellbinders  מסדרת  Essentials Cardstock  (תודה רגינה). שיחקתי עם העוביים של הרצועות. יש פה רצועות ברוחב ¼", ½"...

מאז שהתחילה המלחמה הראש לא ביצירה. מן הסתם. אבל מדי פעם כשהאחיינית שלי פה (רוני, בת 9) אני מנסה להעסיק אותה. מאז כבר מצאתי את עצמי בורחת לממ"ד לכמה דקות פה ושם, מכינה עוד כאלה.  זה פשוט מרגיע אותי. זה לא דורש מחשבה. זאת עבודה אוטומטית ומונוטונית. תירפיה. צילמתי לכן הסבר קליל וקצת שונה מהקודם ל טכניקת Inlay  שממש מתאימה גם לעבודה עם ילדים. מבחינתם זה פשוט כמו להרכיב פאזל, וזה מאוד פשוט ומאוד מרגיע (: ככה בסוף הכרטיסים נראים (אלה כרטיסים שהכנתי עוד קודם, בגלל זה הם כבר שלמים): כרטיס ראשון: כרטיס שני: כרטיס שלישי: וכל השלישיה ביחד: חיתוכי קווי המתאר של העלים יצאו כל כך יפה, שהכנתי כרטיס גם מהם. משפטי הברכה מודבקים עם דו"צ עם נפח. הופתעתי מכמה שהוא יצא מגניב ואני אוהבת. מה חושבות? תמונה קבצותית: הדרכה: דף בסיס בגודל 4" על ¼5".  בחרתי תבנית עלה שיש לה נוכחות, והיא מורכבת מכל מני חלקים קטנים ומיקמתי אותה במרכז הדף, מעט גבוה, כדי להשאיר מתחת לתבנית מקום לברכה. הסוד הוא בבחירה נכונה של תבנית חיתוך. היא צריכה להיות מעניינת, רצוי יחסית גדולה ועם חלקים שאפשר להחזיק ביד.  העבר...

בתוך הבלאגאן שמסביבנו מאוד קשה ליצור. אין מצב רוח / חשק לזה בכלל. אבל הייתי חייבת מעט מפלט. שפיות. אז נכנסתי לחדר העבודה / ממ"ד והתיישבתי עם שלושה דפים. דפים של כרטיסיות. כלומר כל דף "בנוי" משש או שמונה כרטיסיות. הם היו כל כך יפים בפני עצמם שכמעט שלא הייתי צריכה לעשות כלום. חתכתי אותם לכרטיסיות נפרדות, וכל כרטסת קיבלה מאטינג (או שלא) והודבקה על כרטיס ברכה. שמח וצבעוני. עבודה מכנית לחלוטין שלא דרשה מחשבה. כל אחת מכן יכולה, ומי ש"תקועה" עם ילדים בממ"ד בימים טרופים אלה, יכולה לתת להם דפים כאלה, כמה כפתורים ואותיות לכתיבת ברכה, ויש לכן יופי של הפעלה. וכך, משלושה דפים (עלות של כ- 15 שח) יצא לי אוסף שלם של כרטיסי ברכה. עכשיו כל פעם שיהיה ארוע, לא נותר אלא להדביק כיתוב בסגנון מזל טוב / חג שמח / בהצלחה, והכרטיס מוכן. כדי לא לייגע אותכם הכנתי קולאזים של הערימות. בכל זאת אין סיבה וצורך לתת לכל כרטיס תמונה משלו - הרי לא ממש עשיתי פה משהו (: אלה לא אותם הכרטיסים בתמונות שחוזרות על עצמן! כלל תמונה היא של אוסף כרטיסים שונה (: הכרטיסים ה"קטנים...