יצירה בממ"ד - רצועות - עם ילדים וגם לבד

עדיין מלחמה ועדיין לא מסוגלת ליצור ממש.

אבל גיליתי שגם חיבור רצועות מרגיע אותי.

פשוט חותכים רצועות ברוחב שבא לנו. אני חותכת אותן לרוחבים של כ- ¼", ½" ו- ⅛" (או מזמינים תבנית חיתוך שמקלה על החיים).

האורך צריך להיות לפחות ¼4" (שזה רוחב של כרטיס).

ניקח דף לבן (אני משתמשת בדפי A4 העבים של רעות) בגודל ¼4" על ½5", ונכסה אותו בדו"ץ,

ונדביק את הרצועות לפי סדר שנעים לנו בעין, כשכל רצועה צמודה לשנייה:

הנה הרצועות מודבקות עד למעלה:

הנה למשל שילובים שרוני, האחיינית שלי (בת 9) הכינה מרצועות ברוחב ¼":

לא צריך להקפיד על התחלה / סוף ממש ישרים.

את הדף שיצא לנו פשוט נחתוך אחרי זה כדי לישר, ולהגיע לגודל שאנחנו רוצים.

אפשר להשתמש במה שיוצא כרקעים לכרטיסים / פנקסים וכו, או לחתוך מהם אלמנטים (כמו כרטיס 4).

הנה כמה דוגמאות של כרטיסים שהכנתי בשיטה הזאת (עוד לפני המלחמה).

 

כרטיס 1:

כרטיס שאני מאוד (!!!) אוהבת.

דפים מאוד עבים ואיכותיים של Spellbinders מסדרת Essentials Cardstock (תודה רגינה).

שיחקתי עם העוביים של הרצועות.

יש פה רצועות ברוחב ¼", ½" ו- ⅛".

הכיתוב הוא תבנית חיתוך שאני כבר מרגישה שהולכת להיות סופר שימושית.

כרטיס 2:

כל הרקע מורכב מרצועות ברוחב ¼".

תבנית חיתוך עם סלסולים נותנת לכרטיס אופי מהמם, וכל הפאנל הזה מודבק לכרטיס עם נפח.

העלה בולט בכוונה ויוצא מגבולות הרקע, ואני מוצאת שזה מוסיף המון עניין.

כרטיס 3:

גם פה כל הרקע מורכב מרצועות ברוחב ¼".

תבנית החיתוך של העלים בתוך העיגול מהממת, והרגשתי שחוץ מברכה לא צריך להוסיף פה כלום.

כל הפאנל הקדמי של הכרטיס מודבק עם נפח.

כרטיס 4:

תבנית הבלטה של Altenew ליצירת רקע.

המילה Love היא תבנית חיתוך, שחתכתי בתוכה נייר שהוא בעצם רצועות של ¼" מחוברות אחת לשניה.

המילה מודבקת מעל חלון עגול, וכל זה מודבק בנפח מעל הכרטיס עצמו.

נקודות אפוקסי משלימות לגמרי את המראה.

כרטיס 5:

הפעם הרקע מאוד צבעוני.

חיפשתי משהו עדין מעליו, ובחרתי בתנית חיתוך עם קווי מתאר דקים.

לא סגורה על המיקום של הברכה. יש מצב שהיא הייתה צריכה להיות ממורכזת.

לא הצלחתי להחליט אם להוסיף נקודות אפוקסי או לא, ובסוף לא הוספתי. יש מצב שצריך להוסיף.

אני אוהבת.

כרטיס 6:

דף הבסיס הלבן הוא בעצם הנגטיב של החיתוך מהכרטיס הקודם.

פשוט היה חבל לזרוק אותו.

מתחתיו הדבקתי רקע שמורכב מרצועות בגוונים של ירוק.

גם פה הכרטיס כולו מודבק עם נפח.

כרטיס 7:

הרקע מורכב מרצועות בגוונים פסטליים.

הפעם הרצועות מודבקות בצורה אלכסונית, ולא ישרות. לא סגורה אם זה מוסיף עניין או רעש.

אני מודה שחשבתי שאוהב את הצבעים הפסטליים הרבה יותר ממה שאני אוהבת אותם בפועל.

כרטיסים 1 ו- 2 עם הצבעים החזקים - הרבה יותר מוצלחים בעיני.

כרטיס 8:

הרקע של הכרטיס באותן רצועות פסטליות של כרטיס 7, רק שפה הרצועות מודבקות ישר ולא באלכסון.

במכלול זה הכרטיס שאני הכי פחות אוהבת בפוסט הזה, והתלבטתי אם בכלל לפרסם אותו.

2 הכרטיסים ביחד - לא מה שדמיינתי. 

חשבתי שגווני הפסטל ישתלבו ביחד לכרטיס הרבה יותר יפה.

או שאולי הבעיה היא העיצוב? בכל מקרה הם פחות "עובדים" לי.

תובנות:

1. אני מאוד אוהבת לחבר רצועות. בשבילי זאת ממש תירפיה. וזה עובד יופי גם עם ילדים. אמנם הרצועות לא תמיד יוצאות להם צמודות כמו לנו, אז מה? זה עדיין שלהם וזה יפה.

2. בשיטה הזאת ממש מרגישים הבדלים באיכויות של הדפים. כרטיסים 1-6 הם מדפי בסיס מאוד עבים ואיכותיים של Spellbinders מסדרת Essentials Cardstock. עבודת ההדבקה של הרצועות ממש קלה וכייפית איתם, כי הם עבים ויציבים. הדפים הפסטלים לעומתם, יותר דקים, וקשה יותר לעבוד איתם ולהצמיד אותם אחד לשני.

3. מתברר (זה באמת מפתיע מישהו?) שאני יותר אוהבת את הרקעים שיצרתי משילובים צבעוניים וחזקים (:

4. הרקע מהרצועות מאוד דומיננטי, ומבחינתי מספיק להוסיף קישוט קל ועדין, בדרך כלל בצורה של חיתוך עדין. ברוב המקרים בלבן.

5. אפשר לחתוך מהרקע של הרצועות את האלמנט עצמו (למשל הברכה בכרטיס 4), אבל לחלק מתבניות החיתוך זה קצת קשה (הדף שחותכים עבה יותר מהרגיל).