מיני גדול

מיני שהוזמן לתינוקת חדשה. 

מאחר והוא ללא תמונות, היה לי חשוב שתמונות רגילות סטנדרטיות 10X15 ס"מ יכנסו בלי בעיה, כדי שמי שמקבלת אותו באמת תדביק בפנים תמונות ולא סתם תשים אותו נטוש בארון.

מפגש יצירה (אני כל כך אוהבת את המפגשים האלה) הניב שילוב של מיני שהכנתי פעם כאן ומאפשר תמונות בגודל מלא, עם כריכה מההדרכה הנהדרת של אולה כאן.

כריכה מבד:

 כשפותחים ורואים את המיני:

 וכפולות בפנים:

תובנות:

1. כריכה מבד!! מגניב ופרקטי. נראה לי מאוד עמיד. בחרתי לא לקשט מבחוץ כדי שלא יהרס בתיק.

2. אוהבת את שילובי הצבעים.

3. המיני בפנים קליל ומגניב. תפר אחד במרכז של הכפולות, וזהו.

4. עובי המיני - חצי אינטש. מעולה ונוח. לא להתעצל ולהדביק דף מדוגם גם בדפנות הצרות האלה. זה מוסיף המון. וכמו תמיד גם מחזק את המבנה.

5. היה אפשר להוסיף עוד מיני / פתיחת בחלק התחתון של המיני. בחרתי שלא. מעדיפה את המיני נקי ופשוט, בלי כיסים והפתעות (שמתי לב שהרבה פעמים אנשים שלא מהתחום מפספסים את הפתיחות ואת התמונות).

6. הגודל שלו מאוד מוצלח. 

7. אני כנראה הסקראפרית היחידה בארץ שלא הכינה השנה אף שנה טובה (:

8. אין על החברות שלי ליצירה (:

תמונה עומדת עם רגל - הדרכה

לפני כמה שנים העלתי הדרכה למסגרת תמונה עומדת על רגל, כמו המסגרות שקונים.
מאז התמונה של עדי במסגרת הזאת יושבת לי על השידה במשרד.

חשבתי שהגיע הזמן להכין תמונה כזאת גם לנועה. ועל הדרך כבר יצרתי הדרכה חדשה, אחרת לגמרי.
ההדרכה הקודמת הייתה למסגרת מקופסת קורנפלקס. עכשיו אני מעלה לכם הדרכה לתמונה על בסיס ציפבורד.

אז נתחיל באיך נראה התוצר שלי:

ואי אפשר בלי כמה תקריבים על פינות חמד (:

ומאחורה כדי שתראו את הרגל:

הדרכה:
חותכים ציפבורד בגודל 18X24 ס"מ.
מדביקים אותו על נייק קרדסטוק חלק בגודל 21X27 ס"מ.
חותכים את הפינות בצורת משולשים (אני השתמשתי בסרגל של חיים מהסדריה, אבל אפשר גם בלי).

עוברים עם עצם קיפול על המקום שבו הציפבורד נגמר, כדי לחרוץ את הקרדסטוק כך שיהיה קל לקפל אותו.

שמים שתי רצועות דו"צ על כל כנף של הקרדסטוק, ומדביקים שתי כנפיים מנוגדות, ואז את שתי האחרות.
פה בתמונה רואים את תחילת תהליך הקיפול של הכנף הראשונה:

 וככה זה נראה אחרי שקיפלנו את כל הכנפיים:

 חותכים שני מלבנים מקרדסטוק, בגודל 17.7X23.7 ס"מ (באמת שאין צורך לדייק על המילימטר. פשוט תחשבו כמה אתם רוצים שיראו מהמאטינג השחור מתחת לנייר המדוגם.)

מדביקים את שני הניירות על שני הצדדים של הציפבורד. 

עוברים להכנת הרגל:

חותכים שתי חתיכות ציפבורד בגדלים הבאים: 6.5X14.5 ס"מ, ו- 6.5X3.5 ס"מ.

מדביקים אותם על נייר שחור  שרחב מהם בכשני ס"מ מכל צד.
אישית אני בכלל לא מודדת. אני מדביקה על נייר שחור, וחותכת מסביב (:
מי שבכל זאת רוצה מידה: 10X21 ס"מ בערך.

להקפיד להשאיר רווח של כ- 5 ממ בין שתי חתיכות הציפבורד, כמו בתמונה.
לקטום שוב את הקצוות למשולשים.

לזכור לעבור עם העצם קיפול לאורך החיבור של הציפבורד עם הקרדסטוק:

לשים דו"צ, ולהדביק את הכנפיים כמו קודם:

 לקפל מעט את החלק הקטן כדי שיקבל גמישות:

לשים דו"צ על כל החלק הקטן, שצד שבו רואים את הציפבורד מלמטה:

למקם באמצע גב התמונה, כשתחתית הרגל מתאימה בול למקום שבו מסתיימת התמונה, ולהדביק:

וככה נראית התמונה מאחורה, כשהיא עומדת:

עכשיו נשאר רק לקשט את התמונה שבחזית.

וכמו שכבר ראיתם למעלה, ככה נראה מה שאני הכנתי (:

ומלמעלה שתראו את הנפח:

תובנות:

1. זה הרבה יותר יציב וחזק עם ציפבורד מאשר עם קרטון של קורנפלקס.

2. פרוייקט םשוט וקל הכנה, יוצא מאוד מרשים, ותאים נהדר כמתנות לסבתות / דודות לחג (:

3. יש תמונות שמהרגע שאתה רואה אותן, אתה יודע שאתה חייב לעשות איתן משהו. זאת אחת מהן. צולמה על ידי צלם מקצועי, שנועה וחברות שלה הלכו אליו (לבד) לצלם בוק חברות. רעיון מגניב בפני עצמו. תמונות נוספות של נועה והחברות שלה אפשר לראות במיני הזה שהכנתי לפי הדרכה של גברת פם.

4. שילובי צבעים -התמונה שחור לבן. ולא רציתי שהיא תלך לאיבוד בתוך הרבה צבעים מסביב. אז הלכתי על שחור, אפור, לבן ונגיעות של ורוד שיכניסו שמחה וצבע.

5. ממש אוהבת את השפריצים של הצבע (: ולא לשכוח נקודות אפוקסי (:

6. התמונה והדפים מתחתיה מודבקים מעל חתיכת ציפבורד , כדי לתת לתמונה נפח ולהגביה אותה משאר האלמנטים.

כרטיסי ברכה

יש תקופות של חודשים שאני לא מכינה בהם אפילו לא כרטיס ברכה אחד.
ויש תקופות שאני מכינה כל הזמן כרטיסי ברכה.
עכשיו כנראה שאני עוברת תקופה כזאת.

אז הנה עוד מקבץ של כרטיסים.


כרטיס ראשון:

כולו החתמות ופאנצים.

כרטיס שני:

כרטיס פשוט על בסיס פאנצים בלבד.

כרטיס שלישי:

הכי מורכב מבין השלושה. פאנצים, החתמות, פרחים קנויים, דיסטרס ועוד.

תובנות:

1. כל כרטיס שונה לגמרי מהשני, ועדיין אני אוהבת את שלושתם.

2. אחרי הראשון והשני, הרגשתי צורך לעשות משהו קצת פחות נקי מהרגיל. אז יצא הכרטיס השלישי. אני מאוד אוהבת אותו, והוא לא שגרתי כמו שני האחרים. לפחות בעיני הוא יותר רך ורומנטי.

3. הכרטיס הראשון והשלישי - רקע חום. באמצעי חרגתי לרקע שחור, כי זה הסתדר יותר טוב עם הגוון של הדפים שבחרתי לעבוד איתם. השחור מקפיץ ונותן קונטקסט מאוד חזק, יחד עם זה, לא כולם אוהבים כרטיס ברכה שחור.

4. בכרטיס הראשון מאוד חסר לי מאטינג מתחת לביטוי.

5. בכרטיס השני מאוד אוהבת את הפס הלבן התוחם. כולל זה שהאלמנטים יוצאים ממנו.

לוח שנה שולחני

לפני שנתיים הכנתי לוח שנה שולחני, מהמם.

תראו כאן.

השנה חשבתי להכין משהו דומה, אבל בעקבות שגעת מעמדי הממו משבוע שעבר, חשבתי שאפשר לעשות למעמד הזה הסבה מגניבה ללוח שנה.

ככה נראה הלוח שנה כשתלוי עליו עמוד של חודש מסויים:

וככה נראה הצד השני של המעמד.

בתוך הכיס מאופסנים החודשים הבאים שעדיין לא בשימוש:

ועוד שתי תמונות סתם כי אני מתלהבת (:

תובנות:

1. קניתי לוח שנה קטן והשתמשתי בו כבסיס. מי שרוצה לחסוך את הקניה יכולה להדפיס את הלוח מהרשת.

2. אם קונים, לשים לב שלכל חודש יש דף משלו, ולא שני חודשים - אחד מכל צד, כי זה לא יאפשר לכן להדביק כל חודש על דף קרדסטוק.

3. להדביק את החודש על קרדסטוק, ולבדוק מה הגודל סופי, ולפי זה לתכנן את גודל המעמד שלכם. ממליצה להשאיר מקום גם לקצת קישוטים, ולא לשכוח שצריך מקום לתליה של החודש. 

4. את הדף של החודש אני תולה באמצעות אטב שהדבקתי אל המעמד. וכן, הוא בכוונה קצת בולט החוצה (:

פנקס תוצרת בית

מהרגע שראיתי את ההדרכה של נגה (גברת פם) ליצירת פנקס לבד, רציתי לנסות להכין אחד כזה, אבל התעצלתי. והתעצלתי. והתעצלתי. עד שלא התעצלתי יותר (:

הנה הפנקס סגור:

והנה הפנקס פתוח:

את הדפים של הפנקס הכנתי לבד.
הנה הקובץ למי שרוצה להדפיס לעצמה גם: דפים לפנקס.


תובנות:

1. אני לא מיומנת כמו נגה. לא סגורה בכלל שהדבק יחזיק את כל הדפים ושהם לא ינשרו.

2. מאוד מרוצה מהדפים שיצאו לי. שיחקתי אם הסיומות בתחתית העמוד, וזה יצא ממש חמוד. 

3. הדפסתי במדפסת ביתית, וחתכתי את הדפים עם טרימר. שימו לב לחתוך ככה שהכיתוב ממוקם תמיד באמצע (ככה שיש רווח לבן קבוע מימין ומשמאל לאזור הכיתוב. נניח סנטימטר אחד לכל כיוון), שלא תיווצר בפנקס תחושה שבכל דף אזור הכיתוב זז ימינה / שמאלה. מבינות למה אני מתכוונת?

4. להדבקת הפנקס השתמשתי בדבק Scotch Gel. לא היה צריך לילה שלם להתייבש. הספיקו כמה דקות.

5. הפנקס שלי נסגר עם מגנטים. לא לשכוח לשים אותם לפני שמדביקים את הדף המדוגם. כן, כן, אני כמעט תמיד שוכחת ):

שגעת מעמדים לדפי ממו

הצטרפתי בשבוע אחרון לטרפת מעמדי הממו, ויש לי כבר נבחרת מעמדים משלי. משני הסוגים.



הסוג הראשון: 
מעמד דפי ממו שעומד על השולחן לפי הדרכה של Lihi Stern Philipson:

אחרי שהכנתי את המעמד הראשון, שיניתי קצת את המידות כדי שהמעמד יהיה יותר גבוה.
תראו את ההבדל:

וכמה שהם יפים ביחד (:

ועוד כמה:

הסוג השני: 
מעמד דפי ממו ממוגנט למקרר לפי ההדרכה של Michal Filian Shachrur

 והנה הם כאן ממוגנטים לדלת הפלדלת של הממ"ד שלי (:

תובנות:

1. שני המעמדים הם פרוייקטים חמודים וקלילים, שיוצאים מאוד מרשים ומתאימים כמתנת תשומת לב חמודה לכל ארוע.

2. לגמרי מתכננת להכין עוד כמה. הם ממכרים (:

3. הגבהת המעמד מסבכת קצת את הבניה שלו, אבל אני לגמרי שלמה עם תוספת המאמץ. אני מרגישה שזה נותן לו יותר נוכחות. 

4. לא להתעצל - להדביק נייר מדוגם גם על הדפנות, ולא רק מקדימה. עוד דקה עבודה וזה מאוד מחזק אותו ומוסיף לו יופי.

5. קצת חששתי שהמגנט לא יתפוס את המעמד. אבל השתמשתי בדפי מגנט חזקים והדבקתי על כל הצד האחורי של המעמדים המגנטיים. מחזיק חזק וטוב את המעמד. אל תתקמצנו במגנט.זה יהיה ממש מעצבן אם זה יפול מהמקרר כל רגע.

6. הקופסאות בכוונה קצת גדולות מהדפים, כדי שיהיה מקום לשים עט (: