כיס - כן או לא?

נכון שהרבה זמן לא הכנתי מחברת?
ואתם הרי יודעים כמה שאני אוהבת אותן (:

רציתי לנסות משהו טיפה שונה.
התחשק לי לנסות להכין כיס לעיפרון או לעט.

משהו במצלמה שלי לא בסדר - אז התמונות באיכות ממש לא טובה, אבל ניתן להתרשם בכל זאת.

וזאת עדי, קורנת משמחה ומאושר, לאחר שביקשה וקיבלה את המחברת החדשה.

תובנות:

1. לתקן את המצלמה !!!!

2. להכין קצת יותר דברים שנשארים אצל הילדות שלי, ולא רק דברים לאחרים (:

3. המחברת עטופה הפעם בצורה אחרת - דף אחד לא מספיק לעטיפה. תמיד צריך דף משלים.
תמיד אני עוטפת בדף שלם, ומשלימה כך שהכריכה "בנויה" משני שלישי מהדף המרכזי ושליש מהדף המשלים.
הפעם גזרתי את הדף המרכזי לשני חלקים, ועטפתי איתו את החלק המרכזי של הכריכה הקדמית, והאחורית. בדף המשלים השתמשתי להשלמת החסר על אזור ה"שדרה", הדופן, של הכריכה. מקווה שמישהי הבינה מזה משהו (:
זה נותן look אחר. עוד לא החלטתי אם יותר יפה או לא.

4. אם משתמשים בצורת עטיפה זו, להקפיד שה"עובי / רוחב" של הדף על השדרה מקדימה ומאחורה יהיה זהה. זה אמנם מורגש רק כשהמחברת פרוסה כמו בתמונה הראשונה, אבל יהיה בכל זאת יותר מקצועי.

5. הכיס - מצד אחד זה ממש חמוד ועדי ממש התלהבה ומשתמשת בו. מצד שני זה דף, ולא בד, וזה מתקמט ועלול להקרע. וגם עושה לכריכה נפח כך שלא יהיה נח לכתוב על צד ימין של הדפים.

6. אם בכל זאת מתעקשים לעשות כיס, לתפור אותו (כמו שעשיתי) כי לא נראה לי שדבק יהיה מספיק חזק. ולא לשכוח לתת לכיס נפח, כדי שהעט / עיפרון יוכלו להכנס לתוכו.

7. אני חושבת שאנסה פעם ליצור כיס לפתקים או לסימניה, אבל נראה לי שהרעיון של כיס לעט על כריכת נייר לא ממש פרקטי ולא משהו שאיישם שוב.

תעשי לי מיני

מיני שהוזמן לזוג שמתחתן.

התלהבתי, אז יש מ-ל-א תמונות (:


נתחיל עם הכריכה:

 

נמשיך עם מבט מלמעלה, בעיקר כי אני אוהבת את התמונה (:

 

 

תמונת "מניפה" של שני הצדדים של כל דפי האלבום ביחד:

 

 והצד השני:

 

ועכשיו לתמונה של כל דף בנפרד.

 

 

 
 

 

 

 

 ותקריב על פינה נחמדה:

 

 

 

 

  

 
 
והכפולות כפי שהן מסודרות באלבום, כדי להראות כמה הכל מתמזג יפה:
 

 

 

 
 

 
 

 

תובנות:

אני קצת "אחפור" לכם עם התובנות הפעם. פשוט כי יש לי הרבה מהן (:

1. "התלבשתי" על חבילת דפים 15X15, והשתמשתי בה לאורך כל המיני. אוהבת מאוד את האחידות והזרימה הטבעית שזה יוצר ומאפשר בין הדפים.

2. הבסיס לכל דף הינו קרדסטוק לבן בו אני משתמשת להכנת כרטיסי ברכה. על כל דף כזה הודבקו קרדסטוקים מדוגמים משני הצדדים. זה יוצר מיני יותר חזק ואמיד מאשר להדביק פשוט קרדסטוקים זה לזה.

3. גודל כל דף בסיס 15X21 ס"מ.  אם מקפלים את הדף זה יוצר גודל נפלא לכרטיסי ברכה.

4. תוכלו לראות שתמיד הודבק דף 15X15 למרכז האלבום (לצד של הטבעות), והוצמדה אליו "שארית" של דף לצד החיצוני של האלבום. התמונה תמיד מקשטת את הצד החיצוני (הרחוק מהטבעות). גם בשביל העניין - שהתמונה תהיה על רקע של שני דפים מדוגמים, וגם כדי שהטבעות לא תדרוסנה קישוטים ושהחורים לא "יפלו" על התמונות בטעות.

5. התמונות היו באיכות מאוד לא טובה. מטושטשות, חלקן הודפסו מטלפון נייד. כדי למזער את בעיית התמונות חתכתי אותן עם תבנית חיתוך מרובעת של קטלבג, והוצאתי את כל מה שהיה אפשר מהרקע. השתמשתי בגדלים שונים של ריבועים - גם ליצירת עניין, וגם להקטנת התמונה הכי הרבה שיכולתי - כל תמונה והגודל שהיא איפשרה.

6. לכל תמונה יש מאטינג. לפעמים אפילו שניים.

7. כמעט כל העבודה נעשתה עם דבק דו"צ. עבודה מאוד נקייה. ביג לייק.

8. תפרתי את כל הכפולות בתפר זיגזג. גם לנוי וגם לחוזק. מוסיף אפקט מהמם! רק לזכור לא לשים קישוטים בולטים במקום שבו תופרים. אחרת תצטרכו (כמוני) להוריד חלק מהקישוטים בזמן התפירה, ואז לשים אותם שוב אחרי שסיימתם לפתור ):

9. ה-מ-ו-ן זמן לא הכנתי מיני אלבום. נהנתי מאוד. למצוא סיבה / תירוץ להכין עוד אחד במהרה (:

10. המיני מינימלי - כמו שאני אוהבת. ויחד עם זאת אני מרגישה שהוא מספיק עשיר ומעניין.

11. לא נשארו לי דפים לכריכה. אז השתמשתי בכריכה של חבילת הדפים (: כן כן. כל הצד השמאלי של הכריכה הוא דוגמאות הדפים כפי שהם מופיעים על אריזת נייר החיסכון. תראו כמה שזה יצא מרשים ויפה (:
אז כן, אפשר להשתמש גם בה, ולפנצץ ממנה וכו.

11. בזמן האחרון אני משתעשעת ברעיון לנסות למכור קצת עבודות שלי. לא רואה איך זה אפשרי, לפחות לא במקרה של מיני אלבום. ישבתי על המיני כחמש שעות. השתמשתי בחבילה שלמה של דפים בגודל 15X15, דבק דו"צ שלם, קישוטונים ועוד. אפילו מחיר של 150 שח למיני שכזה לא יהיה לי ממש רווחי..... לא שאני  רואה משהו רץ לשלם כזה מחיר על מיני ):


אשמח לשמוע אם אהבתם (:


*  עדי מהערבה  ו- hamudale - שימחתן אותי מאוד עם התגובה שלכן - להיות חלק משגרת יום א' של משהו, ולעזור לו לפתוח את השבוע בצורה שמחה. וואהו. כבוד (:
 
** זוכרות שסתיו אמרה שעשיתי לה חשק לרפד את הכסאות שלה? אז היא עשתה את זה - ומקסים כמו תמיד. תקפצו לראות בבלוג שלה איך יצא (:

 

על הדרך....

תודה לכל מי ששמה לב ששבוע שעבר פירסמתי את הרשומה ביום שני ולא ביום ראשון (:
קטעים, לא חשבתי שחוץ ממני מישהי שמה לב לזה שמזה שנים אני מפרסמת רשומה בכל יום ראשון (:

עוד פוסט של אוסף דברים קטנים שהכנתי:

1. מחברת לענת חברה שלי:

 

 

אחת מהמחברות היותר עדינות שהכנתי.


2. נרתיק איפור שהכנתי לקרן, חברה שלי, ליום ההולדת.

נראה שהפעם הצלחתי לעשות ריצרץ עם גימור נורמלי.

שמים לב לפספסול לאורך כל ההיקף?

3. מאחר וקנינו פינת אוכל חדשה, הכסאות של הפינה הישנה פוזרו ברחבי הבית. אחד הכיסאות מצא את דרכו לחדר של עדי. במסגרת יום ההולדת שלה אני מסדרת לה את החדר מחדש. זה כלל את ריפוד הכסא בצורה שתתאים לחדר.

4. סימניה שהכנתי כחלק מהחלפת דג הזהב ושכחתי להעלות:

הצבעים יצאו קצת יותר חזקים ממה שהם באמת...

 

 

 

תובנות:

1. ריפוד כסאות - וואהו!!! בתוך דקות הכסא לובש צורה אחרת לגמרי. ככה הוא נראה לפני כן. הריפוד הקדם התאים לי לפינת האוכל, אבל אין ספק שהריפוד הזה מתאים הרבה יותר לחדר של ילדה (:

2. עבודת הריפוד קלה מאוד. כמו תמיד, החלק הקשה הוא בחירת הבד (: מפרקים את ארבעת הברגים  שמחברים את המושב לכסא, מחברים את הבד החדש למושב באמצעות אקדח סיכות: מקפלים יפה בקצוות ומותחים טוב טוב תוך כדי. אני אפילו לא הורדתי את הריפוד הקודם. שתהיה עוד שכבה. למי אכפת. יהיה יותר רך (:

3. סימניות - ביג לייק. קטן ומתוק. תשומת לב יפה כחלק ממתנה. קרדסטוק משני הצדדים כדי שלא יהיה דק מדי. מידות רוחב 5 ס"מ, גובה 15 ס"מ או קצת יותר.

4. נרתיק איפור- מתנה מקסימה לכל מי שלא תופרת. ומאוד שימושית. ההשקעה ברוכסן משתלמת - הפינות הרבה יותר יפות ומקצועיות ככה. ההשקעה בפספול - לא טובה. זה פשוט לא מתאים לפה. לא נותן Look יפה. עדיף לעשות בוקסינג למטה.

5. המחברת - טוב, כולם כבר יודעים שזאת אחת האהבות שלי (: המחברת הספציפית הזאת יצאה מאוד עדינה ואני אוהבת אותה.



קצת תשובות לשאלות מפוסטים קודמים:

לוח כיסים:
1. ריקי ארברמן- בוודאי שאפשר לאמץ  את רעיון לוח הכיסים. אשמח לראות את התוצר (:
2. סתיו - יאללה, לקפוץ למים. קטן עלייך לגמרי!!! מחכה לראות את הלוח שלך (:

סלסלה תפורה:
3. ליאת - סלסלת הבד שלי - את עושה כזאת בלי בעיה. יאללה, מחכה לראות פוסט עם תמונות (:
4. גלי - הסלסלה לגמרי מהראש (: אשמח לתת לך עוד הסברים אם את רוצה להכין כזאת לבד (:



תודה לכל המגיבות (: אין על התגובות שלכם כדי להלעות חיוך על פני (:
שיהיה לכולם שבוע מושלם (: 

לוח כיסים

בעקבות כל לוחות המודעות שהכנתי לא מזמן, התחשק לי לנסות משהו קצת שונה.
ללא נעצים - שמשאירים חורים על הבד.

אז הכנתי לוח כיסים.
ללא תפירה בכלל!!!

כל הבדים - קנווסים מדנדו בנחלה.

 

 

וקצת מקרוב שתוכלו לראות כמה הבדים האלה מ-ה-מ-מ-י-ם!!!

 

 

 

וכדי שתבינו איך זה באמת עובד, ואיפה הכיסים, אז הנה הדגמה עם כמה דברים בפנים:

 

תובנות:

1. הלוח ללא תפירה בכלל. יש שימוש בדבק (סקוצ' ג'ל) ובאקדח יורה סיכות. הבסיס הוא קנווס. הגודל בערך 25X50.

2. אין צורך בחתיכות בד גדולות מדי. כל חתיכה כגודל הכיס + 2 ס"מ בערך ליצירת מכפלת למעלה איפה שמכניסים דברים - לגימור יפה (אני תפרתי אבל בדיעבד זה מיותר כי ממילא הדבקתי סרטים.) את הכיסים יצרתי בהדבקה - כלומר, תחתית של כל כיס פשוט הודבקה לקנווס שמתחתיה.

3. סרטים וכפתורים לקישוט - הוסיף המון. מודבקים גם הם. הכפתורים כבר נפלו בנתיים. חבל להשקיע בהם. ואם כבר משקיעים - יש לתפור אותם בחוט ומחט. את הסרטים בחרתי כך שיהיו משלימים, אבל גם מנוגדים, כך שהם יוצרים מעין חוצץ בין שני כיסים, ועוזרים לבדים להשתלב זה עם זה. משפט קצת קשה ומורכב. מקווה שמשהו הבין אותו (:

4. עובדים מלמעלה ומטה - זה קצת מבלבל. כלומר, קודם כל מדביקים את בד הפיקה הלבן. אח"כ את הבד השני מלמעלה - ומדביקים את תחתיתו לקנווס. ואז את השכבה התחתונה יותר - להקפיד שהחלק העליון של הכיס יעלה ויסתיר את תחתית הכיס שמעליו. וכן הלאה. אני כמובן עבדתי הפוך. מלמטה - כי זה נראה יותר טבעי. ואז הסתבכתי קצת (: או בעצם הרבה (:

5. החלק הכי קשה היה כמובן בחירת הבדים. לא עבדתי עם סדרה / בדים משלימים - זה הקשה עלי. אבל בכל זאת אוהבת את איך שיצא. כבר תלוי אצלי במטבח (:
 

סל סל סלסלה

בזמן האחרון הייתי במצב רוח לסלסלה.

רציתי סלסלה גדולה, אבל יציבה.

ראיתי כל מני שיטות. סלסלאות שמבוססות על בוקסינג, וסלסלאות עגולות.

בסוף הכנתי סלסלה עם 4 דפנות, חתוכות בנפרד. חשבתי שזה יראה יותר יפה.

כל צלע והתחתית - היא ריבוע - 8 אינטש על 8 אינטש. שזה בערך 20 ס"מ. זה די גדול.

הבד הפרחוני - מדנדו. הבד עם הנקודות - מנתנאלה.

הסלסלה דו כיוונית לחלוטין.
הנה היא הפוכה:

ובאותו הקשר, חשקה נפשי בשטיח טריקו.
מה שהתברר כטעות אחת גדולה.
חמושה בגלילי טריקו ומסרגה יצאתי לדרך. והלכתי בה לאיבוד (:
לאחר שהחלטתי שאני לא אוהבת את התוצאה, ומאחר ונשארתי עם ערימת חוטים, על הדרך סרגתי סלסלה.

תובנות:

סלסת בד:

1. מאוד אהבתי את התוצאה.

2. יופי שיטה. אהבתי שהתפרים נותנים לסלסה מסגרת וצורה בפינות.

3. הוספתי "אוזניים" לקישוט. הם גם מאפשרות החזקה של הסלסלה, מעיין ידיות, אם לא מקפלים את הדופן העליונה.

4. השתמשתי בפליזולין הכי קשיח שמצאתי גם על הביטנה וגם בחוץ. 70 שח למטר. ועדיין הייתי שמחה לאפקט יותר קשיח.

5. הסלסלה דו צדדית לחלוטין. זה נחמד. מאפשר גיוון.

6. הייתיצריכה לצלם עם משהו בפנים, כדי שתחושו את הגודל שלה. אני חושבת שזה לא "עובר" בתמונות.


סלסלת חוטי טריקו:

1. הסלסלה גדולה ונעימה. מחזיקה את עצמה בצורה סבירה.

2. אהבתי את זה שהיא בצבע אחד.

3. זה היה הניסיון השני שלי עם חוטי טריקו. אני לא מתחברת. מוצאת שהתוצאה מגושמת מדי, גם אם רכה ונעימה. מבחינתי - זה לא בשבילי ):

מארבע יוצא אחד

ארבעה פרוייקטים קטנים:

1. שמיכה לקרובי משפחה שנולדה להם בת:

הבד העליו מנתנאלה, והפיקה הורוד מדנדו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2. כרית סוכריה / גליל למיטה של נועה.

שני הבדים מדנדו.

 

 כדי שתראו  את הריצרץ:

 

 

3. שלוש כריות חדשות לסלון שלי:

שלושת הכריות מאותו בד (מדנדו), אבל עם פספסול בצבע שונה.

 

 

 

 

 

4. כרית בית קטנה:

תובנות:

 
שמיכה:

1. למרות שזה נראה מאוד קל, זה תמיד קשה לי. קשה לשמור על מלבן מדוייק. קשה שהבד האחד יהיה בדיוק מקביל לשני, ולא יצא מעוות כשמחברים את כל השכבות.

2. בכל זאת נכנסים לחורף אז השקעתי והכנסתי מילוי. קונים בחנות בדים רגילה. את המילוי תפרתי לבד החיצוני, ורק אז חיברתי את הפיקה התחתון.

3. הרוחב של המסגרת על גבי הפיקה - 2אינטש בערך.


כרית גליל:1. עשויה מספוג. נוקשה הרבה יותר מכרית רגילה, אבל מחזיק את עצמו הרבה יותר יפה. מאוד מרשים.

2. מאוד קל להכנה - ריצרץ לאורך כל הכרית מאפשר הכנסה מאוד קלה של הספוג פנימה.

3. אוהבת מאוד את שילוב הבדים.


כריות:

1. חשבתי להיכן משלושה בדים שונים, תואמים. בסוף בחרתי בד אחד שיש לו דוגמא משתנה. נתן כריות תואמות אבל מעט שונות. מאוד אוהבת.

2. פספול - כרגיל מוסיף המון. בחרתי שלושה צבעים שונים. גם כי זה מה שהיה לי וגם כי זה מוסיף עניין.


כרית בית:

1. לא אהבתי את התוצאה. משעמם לטעמי. אני חושבת שהיה נראה יותר טוב עם בד פשתן טבעי במקום פיקה ורוד בתור בסיס.

2. יש לכרית נפח. רצועה ברוחב של כחמישה ס"מ על כל ההיקף.

3. עדי אימצה אותה באהבה רבה - איזה כייף כשהם אוהבות את מה שאני מכינה (: