לפני כשבוע קיבלתי מתנה שעון ספורט. כזה שסופר צעדים וכל מני.
האנשים שמסביבי מתחלקים לשלושה קהלים:
1. אלה שמתלהבים מהשעון.
2. אלה שמתלהבים מהקופסה.
3. אלה שלא מבינים על מה אני מדברת.
אם אתם כאן סביר להניח שאתם שייכים לקבוצה השניה.
כי הקופסה הייתה מהממת!!!
קופסה חזקה (כמו הקוסאות של האייפדים והאייפונים), אבל מלווה במגנט חזק מאוד.
ישר חשבתי שהיא מתאימה לי לאתגר שעלה בקבוצת הפייסוק של רעות - עכשיו אני. ושאני הולכת להפוך אותה לקלמר בשבילי.
הקופסה נראתה ככה:
ולאחר הטיפול שלי:
תובנות:
1. אף פעם לא זורקים קופסה איכותית (:
2. תכננתי על צבעים חיים יותר. בסגנון הטורקיז. אבל זה מה שיצא בסוף. לא יודעת איך ולמה (:
3. שילבתי אימרות שמחות בכל מני אזורים.
4. מאוד אוהבת את הפאנץ של הפינות ההפוכות.
5. הקוסה יושבת על השולחן שלי בעבודה, ועושה לי צבעוני ושמח בעיניים (:
אני בשוונג של הכנת פנקסי ממו.
הנה כמה פנקסים שהוכנו למיכל, עדי מהערבה, וענתת, שהשתתפו וזכו בחידה קטנה אצלי בבלוג לפני יובלות. אז מה אם לקח לי יובלות להכין להן את הפינוק? העיקר שהכנתי ונשלח נכון? (:
הראשון:
השני:
השלישי:
תובנות:
1. עדיין מפחדת שם יתפרקו דקה אחרי ששלחתי אותם. לא טוב. לא החלק הבנוי, אלא החיבור של דפי הממו לפנקס הבנוי.
2. לקנות פנקס, ולא דפי ממו, ולהכין לו עטיפה. נראה לי יהיה נחמד.
יובלות שלא מצאתי מעמדי עטים מעץ. עבים כמו שאני אוהבת.
כבר התייאשתי.
אבל בביקור האחרון בחצי חינם ראשל"ץ מצאתי 4 כלים. אחרונים.
לקחתי אותם כמובן (:
וככה יצא הראשון:
ומזוית קצת שונה (:
תובנות:
1. הכלי צבוע החום ונגה כהה שאני כל כך אוהבת.
2. עיגולים עיגולים עיגולים. ממש אוהבת פאנצים של עיגולים והסקאלופים שלהם. לא נמאס לי מהם.
3. דבק דו"צ עם נפח.
4. אני אוהבת שחלקים יוצאים מהמסגרת. במקרה הזה יצא לא כל כך פרקטי, כי זאת לא תמונה שתלויה על הקיר. אז אם אני רוצה לשלוח את הכלי או שהוא נופל על צידו - העיגולים שבולטים החוצה מהדפנות מתקמטים.
לפעמים כשיוצאת תמונה ממש טובה, מדגדג לי להכין קנבס.
הפעם התחשק לי כיוון קצת שונה.
אמנם עברו כמה חודשים מהסדנא הנפלאה שלי אצל אולה, אבל בכל זאת הסתכלתי על הקנבס שעשיתי שם ולקחתי השראה, וניסיתי לשחזר קצת ממה שעשיתי שם. היה לא פשוט בכלל (:
זה מה שיצא בסוף, ואני לא סגורה מה אני חושבת עליו:
תובנות:
1. סקלת צבעים: שחור, לבן, ורוד. לא חושבת שהכנתי פעם משהו עם סקלה כזאת. אוהבת.
2. הוספתי נגיעות זהב. מעניין.
3. המון שכבות. מתחת לתמונה המרכזית יש ערימה של דפים, כשבין כל שכבה יש ציפבורד עבה שיוצר נפח.
4. את הפרח גזרתי לבד בצורה חופשית וגלגלתי.
5. את הרקע צבעתי לבד. ורוד בהיר שנקנה לפני שנים אצל דנה ישראלי, ועליו שכבה של צבע לבן, לא אחידה. מריחות חופשיות.
6. הדבר המרכזי שאני לא אוהבת - השכבה הראשונה של הטקסטורה. מעין מלבן עם זיגזג. בדיעבד הייתי צריכה לגזור חלק ממנו כך שהוא יהיה יותר מעניין.
7. כדי לחבר את המלבן לשאר הקנבס הוספתי כמה איקסים רקומים בחוט אופים. הוסיף המון.
8. מסגרת בטוש שחור דק כסנטימטר מסוף הקנבס. קו דקיק שעוזר לי לתחום ולתת צורה וחיבור לכל הרכיבים. כפתור עליון עליו בפינה הימנית - יוצא מהמסגרת בכוונה - מוסיף עניין.
9. בסוף כשסיימתי ראיתי שהרקע לא מחובר לקנבס.... אז לכלכתי את הניירות קצת בצבע לבן.... אני חושבת שזה עזר איכשהו.
בקבוצת הפייסבוק של רעותא העלו אתגר כרטיס מהיר.
מתאים לי בול, נכון?
ואז יומיים אחר כך, דגדג לי באצבעות להכין עוד כמה באותה הרוח:
וביחד:
וכדי שתראו שחלק מודבק בדבק תלת מימד:
תובנות:
1. שלושה פאנצים, כפתור, עט ג'ל לבן ואותיות של יעל יניב. ותראו איזה יופי (:
2. לא להתעצל ולהשחיל חוט אופים בכפתור! מוסיף המון!
3. חום בשילוב עם ורוד - עדיין בלי לייק.
אז..... דודה שולה ראתה את הפוסט על פנקסי הממו הדביקים, והודיעה שהיא חייבת, אבל ממש חייבת, כמה כאלה לחברות שלה. ניסיתי לשכנע אותו שזה לא רעיון טוב והם לא מספיק "מוצלחים" ושתיקח להן מחברות, אבל היא לא הייתה מוכנה לשמוע לא...
ברור שלא יכולתי לתת משהו לא מוצלח. אז הלכתי וקניתי פנקסי ממו יותר איכותיים, והם אכן נתפסים כמו שצריך לכריכה, ולא נופלים ולא מתפרקים. וזה כבר נותן הרגשה אחרת. ואני מאוד משתפרת עם הכריכה. היא כבר נפתחת בלי בעיה ובלי חריקות ובלי סדקים.
ואני? אני מרוצה (:
בצורה מפתיעה אני נהנית יותר ויותר מהבנייה של הפנקסים מציפבורדים (כן, כן, אני בונה הכל מאפס, ולא קונה משהו מוכן ומקשטת), ובכלל לומדת לעבוד עם כריכת ספר יותר ויותר בלי חשש.
וכדי שתראו איך זה נראה פתוח:
תובנות:
1. אם אתן בונות משהו בעבודת יד - תעבדו עם חומרים איכותיים. כואב הלב אם זה מתפרק. והנה, כשעובדים עם משהו יותר איכותי מרגישים מיד - עובי הדים, איכות הדבק.... וזה סה"כ דפי ממו!
2. תודה לליטל על הטיפ להרחיק קצת יותר את הציפבורדים בכריכה. זה אכן סידר לגמרי את הפתיחה והסגירה של הכריכה. הן גמישות יותר ולא חורקות. אני מתאהבת בכריכות הספר האלה כל פעם מחדש (:
3. לפרוייטקים קטנים לבחור דפים עם דוגמאות קטנות.
4. לשים בלינג או כפתור במרכז הפרחים הקטנים - מוסיף המון. עדיף בגודל בינוני. פה רואים את הגדול (גדול מדי לפרח הזה) ואת הקטן (קטן מדי לפרח הזה).מה לעשות שבכל חבילה יש מכל שלושת הגדלים וצריך להשתמש בכולם? (:
5. לא מוצאת דפי ממו דביקים איכותיים ועבים בצבע לבן. החבילות האלו נקנו בקרביץ ועלו 12 שח לחבילה. מכל חבילה הכנתי 2 פנקסי ממו (החבילות מאוד עבות, פיצלתי אותן ל-2).
6. קו מקווקוו בעט ג'ל לבן על התגית החומה - מוסיף המון.
כמה כרטיסים ממש עדינים וזריזים:
תובנות:
1. עדיין עפה על די נקודות. אלה ספציפית מהסט של נתנאלה.
2. פאנצים בצורת עיגול הם בין הפאנצים הכי שימושיים שיש. בכלל, אני ממליצה לקנות בעיקר פאנצים בצורות שקשה לגזור לבד. יש לי פאנצים של עיגול בכל מני גדלים ואני אוהבת לשחק איתם.
