יום שני, 27 בדצמבר 2010

ארגונית למסרגות

מיטל סורגת בלי סוף.
לאט לאט, או אולי מהר מהר, כבר יש לה 15 מסרגות.
נכון שממש מתבקש להכין להם ארגונית קטנה? (:

מאחר ואני מדשדשת את צעדי הראשונים בתפירה, זה ניסיון נהדר, אז קפצתי על ההזדמנות והכנתי לה הפתעה קטנה.

השתמשתי ברעיונות הנפלאים של יעל יניב, והכנתי את הארגונית על בסיס הארגונית לתיק של יעל.
פשוט עשיתי מלא תאים קטנים, חלקם רחבים מעט יותר, למסרגות במספרים הגבוהים, וחלקם יותר צרים, למסרגות במספרים הקטנים.

בתמונה נראה שהארגונית לא סמטרית. אין לי מושג אם זה ככה באמת או שזאת טעות אופטית מהצילום או פשוט מהבד של הריבועים, שלא היו ישרים לגמרי (היה מוזר שבד הריבועים לא היה סימטרי, אבל הוא לא).

ועם שתי מסרגות לדוגמא:




ועטופה כמו סוכריה למסירה:



מיטלוש, מחכה לראות מה פרוייקט הסריגה הבא שלך!

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

סטייל בדרך שלי

אני מניחה שבשלב הזה כולם כבר מכירים את המשחק, ושהוא די מיצה את עצמו.
לקח לי זמן להעלות רשומה, כי כמו בכל דבר כמעט, אני מרגישה צורך להכניס את הסטייל לדרך משלי (:




אז קודם כל אני אתחיל בתודות לכל מי שפרסמה את שמי ברשימת הסטייל שלה. התקווה שלא פספסתי אף אחת.

הפתעתם אותי בע-נ-ק!!! הפרגון שלכם השאיר אותי פשוט בלי מילים.


ועכשיו ל- 8 הבלוגים שלי ולסיבה שבגללה התעכבתי עם רשומת הסטייל.
החלטתי שאני לא בוחרת לפי בלוגים שאני אוהבת וממליצה.
את כל אלו תוכלו למצוא ברשימת הבלוגים שלי בצד שמאל בבלוג.


אז איך כן? אני בוחרת לפי תוצר מאוד ספציפי שאני זוכרת ואוהבת. לפעמים אף מקווה להכין אי פעם אחד כזה בעצמי, ולפעמים כבר רצתי והכנתי אחד כזה בעצמי (:
וזה לא שאני לא זוכרת עוד תוצרים ועוד בלוגים. זה רק שהתוצרים הספציפים האלה פשוט עשו לי את זה במיוחד, וכשאני חושבת על יצירה אני חושבת עליהם. עובדה שמתוך אלפי הדברים שאליהם אני חשופה, דווקא הם עולים לי בראש.
וחוץ מזה, הרי חייבים לבחור איכשהו, לא? (:


  • קרן פרפרים ששמיכת השאריות שלה פשוט גרמה לי להיות ירוקה במשך שבוע. לפחות.
  • גליש, לא רק אמא. אני? - ששלטי ה- welcome שלה התחילו פה אופנה חדשה. עד היום יש לי שני שלטים על המדף, מחכים לעיצוב, שממנו אני נמנעת בחרדה. איך לעזאזל חותכים את האותיות כמו שצריך???
  • הגר, מגלה את הסקראפוהולית שבי, שהקנווס שלה אקווה - אדום לבן פשוט עשה לי את זה.
  • דפי מסטיקים, שכדור הקרושה שלה, ואחריו צעיף הספירלה החזירו אותי אחרי מיליון שנה לסריגה ...
  • יעל יניב my creative spot - שארגוניות הסריגה שלה הביאו אותי לרצות להתחיל לתפור. אני מודה שעוזר שאני גם בעלים של האגונית הלבנה (:
  • מור כץ, גיזרה פרטית, שלמרות שכל ההחלפה המחממת שלה הייתה מהממת, וכמובן שכל דבר שהיא תופרת - מקסים, אני לא יכולה להפסיק להזיל רוק דווקא על תחתיות ספלי התה שהיא צרפה כלאחר יד להחלפה (:
  • ילדים...יצירה... ומה שביניהם...- עדיה - ששלטי הבית שלה לחדר פשוט מפילים אותי מחדש כל פעם. כבר הכנתי שני קנווסים בהשראתה, אבל אני רוצה עוד! תסתכלו על הרשומה הזאת. מה אין שם? שלטי בית, ינשופים מושלמים (אני הבעלים של ינשוף חתיך אחד), ושני קנווסים מעלפים שהולכים כסט.
  • הניק זיקוקית תפוס - קצת מזה וקצת מזה, שסלסלאות הקרושה שלה הריצו אותי למיליון חנויות בניסיונות להשיג חבל מתאים.



ועכשיו ל- 8 דברים שלא ידעתם עלי:


1. אני יוצרת כמעט תמיד רק בלילה, אחרי שהמשרה הראשונה (עבודה) והשניה (ילדות) הסתיימו. אני מוצאת את עצמי "גונבת" קצת זמן לעצמי, וזה כמעט תמיד בא על חשבון שעות שינה. ואני זקוקה לשעות השינה האלה מאוד. הגדולה שלי בת 8, וכמעט שאין לילות שאני ישנה בהם ברצף.

2. אני מבולגנת נורא. אני פשוט שונאת לסדר. כשאני צריכה לבחור בין לסדר את הבית וליצור, תנחשו מה זוכה?

3. אני קוראת. המון. אבל אף פעם לא תמצאו אותי קוראת משהו עצוב. בשביל זה יש עיתונים. ספרים זה בשביל כייף ושקט נפשי.

4. אני נמנעת עד כמה שאפשר מעיתונים וחדשות. משתדלת לחיות בבועה משלי. אין לי שריון וכל סיפור טרגי משאיר עלי את רושמו לימים, שבועות, ולפעמים שנים. ומה יש לנו בחדשות חוץ מטרגדיות?


5. אני דוגלת בנוחות. כמעט תמיד אני עם ג'ינס (שבדרך כלל גדול עלי). כמעט תמיד עם נעליים שטוחות או עם פלטפורמה נמוכה. ללא איפור. וכו'. יש כאלה שיראו זאת כהזנחה. אני פשוט מאוד קנאית לנוחות שלי.

6. אני נוהגת מגיל 18. או שאולי 17? אבל לא נוסעת בארץ בצורה חופשית. בגלל זה כמעט תמיד מוצאים אותי בסדנאות ובמפגשים עם אחותי. אני תמיד צוחקת שהיא הגנרל, ואני הולכת אחריה. או שבמקרה הזה היא הנהג ואני הנוסע המתמיד? ובלי קשר, למי שעוד לא ניחש, היא החברה הכי טובה שלי.

7. אני קלסטרופובית בצורה איומה. ויותר מזה.

8. הכרתי את בעלי בגיל 17, בתיכון. איבדתי את טבעת הנישואים שלי לפני מלא שנים. מאז בכל יום נישואים אני אומרת לעצמי שהשנה אני אפרגן לעצמי טבעת. אבל זה עוד לא קרה. בעלי הולך עם הטבעת שלו, ואם הוא יאבד אותה אני אדאג שנתייצב בחנות במיידית לקנות טבעת אחרת (: מה זה אומר עלי?




תודה לכולם על הפרגון, ולמי שהגיע עד לכאן - על הסלבנות והעניין.



יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

החלפת קפקייקס

קפקייס הם מתוקים וצבעוניים ומתאימים לי.
אז החלפת קפקייקס נבחרה בתור ההחלפה השלישית שלי. (מתי מפסיקים לספור?)

הגרלתי את מירה, שגרה ר-ח-ו-ק רחוק בקנדה, אבל לשמחתי בדיוק הגיעה לארץ.

רוני מילשייק נתנה לי מיני אלבום מקרטון בצורת קפקייס, ואחרי התלבטויות רבות איך להשתמש בו להחלפה, אם בכלל, החלטתי ללכת על יומן קטן.

קראתי ליומן רגעים מתוקים.
הוא קטן וקומפקטי ומאפשר ממש כתיבה של כמה מילים בלבד בכל עמוד, במטרה לזכור רגעים מאוד מסויימים שכבר יזכירו ארוע שלם זה או אחר.

להנאתי השתמשתי שוב בסגנון מנו שמשתמשת במאטינג שחור לכל דבר...




קצת קשה לראות מהזוית הזאת את הקישוטים שמודבקים בתלת מימד... אבל בכל עמוד יש כאלה (:



  









 וכריכה אחורית ...

מאחר והיומן קטן, לא העמסתי עליו יותר מדי. כאילו שהייתי מצליחה להעמיס אם הייתי מנסה (:

בין הדפים שילבתי כמה קפקייקים עגולים מציפבורד לקישוט.
כמה תמונות מהיומן מורכב...

פרוס כמניפה כדי להתרשם:










את היומן מסרתי בשקית אורגנזה שקיבלתי פעם מחברה, והתאימה בדיוק בגודל...



אני מניחה שאף אחד פה לא יופתע לשמוע שהחלטתי שזה לא מספיק, ושהחלטתי להכין משהו נוסף.
ביום שישי אחד, בערב, פתאום באה לי השראה.
איך אני אוהבת כשזה קורה (:

צבעתי קנווס קטן, משהו כמו 13X18, בחום, בצורה לא אחידה, והדבקתי כפתורים בצורה שיצרה קפקייק.
או לפחות אני מקווה שזה נראה כמו קפקייק (:
הגביע בתכלת. הקרם / קצפת בוורוד, והדובדבן בבורדו על לבן.

חיפשתי משפט קליל שיעלה חיוך.


לאחר שהדבקתי את הכפתורים תפרתי אותם לקנווס, גם כדי להוסיף חוזק אבל בעיקר כי חשבתי שזה יהיה יותר יפה..


אני מאוד אוהבת את התוצאה.
אני חושבת עליו כעל משהו קטן לתלות במטבח, אבל גם אם לא, אני מקווה שמירה תמצא לו שימוש כלשהו (:

תובנות - זה טרוף לנסות לתפור על קנווס!!! זה היה מאוד קשה. הקנווס מאוד חזק. ועוד היה עליו דבק בגלל שקודם הדבקתי את הכפתורים.

באיזה שהוא שלב הקלתי על עצמי בכך שעשיתי חורים בקנווס דרך הכפתורים מלמעלה, ואז כשהפכתי את הקנווס יכולתי למצוא בקלות את החור, במקום לחפש אותו שעה תוך כדי ניחושים ונעיצת מחטים עיוורת, שהביאה ללא מעט דקירות באצבעות ):

 
לסיום הכנתי "חצי סינר". מה זה? מגבת עם הדפס קפקייקס, אליה חיברתי רצועות לקשירה וקישטתי עם סרט פונפונים. קיפלתי. תפרתי. גיהצתי, רקמתי תיפורים, הדבקתי סרט עיגולים לקישוט עם כפתורים, וזה מה שיצא.




כשאני מבשלת או מכינה אוכל, חצי מהזמן אני מחפשת מגבת.
אז תפקיד ה"חצי סינר" מבחינתי היה שהמגבת תהיה "מחוברת" אלי, או במקרה הזה אל מירה, ותחסוך את הצורך לחפש אותה בכל רגע (:

מקווה שמירה תהנה מההחלפה (:

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

אלבום פרפרים

כשקרן פרפרים פרסמה סדנה של מיני אלבום ילדים, הצצתי ונרשמתי.
נכון שאני כבר לא ממש מתחילה, ונכון שידעתי שאני יכולה להכין אותו לבד,
אבל אני אוהבת את הסגנון של קרן, ורוב התוצרים שלה מדברים אלי, אז למה לא להתפנק מדי פעם?

האלבום מינימליסטי, כמו שאני אוהבת, ויחד עם זאת שמח ועליז.

הכריכה היא כנראה החלק הכי מיוחד. קרן תפרה אותה עבורנו מראש, ואנחנו רק עיצבנו:


תסלחו לי על שמחקתי את שם המשפחה, אבל הפרטיות קודמת (:



















ועמוד אחרון שטרם הושלם...


תובנות:
מאוד נהנתי מהסדנה ואני אוהבת את התוצר.
זה כיף במיוחד מאחר ועברתי לא מעט סדנאות בהן למדתי הרבה טכניקות, אבל לא אהבתי אותן, וברובן לא אשתמש, לפחות לא בקרוב.
הקיט היה עשיר, חדיש ומוקפד.
קרן הייתה כתמיד, משגעת, סבלנית וקשובה. תודה קרן (:

יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

סורגת... אולי זה יביא את החורף

מאז כדור הקרושה של דפי, סרגתי כמה דברים.
 את ההחלפה הלבנה, את הסלסלאות של זיקוקית, וכל מני פרחים קטנים וקפקייקים קטנים.
הכל היה בסדר, אבל מבחינת הנאה אני לא יכולה להגיד שזה "עשה לי את זה".

אבל, הצעיף ספירלה שהכנתי להדרלינג לזכיה בקנדי הקטן שלי בפרוש "עשה לי את זה".
נהנתי מאוד ונשארתי עם טעם של עוד.

אז התייצבתי בחנות הסריגה, והתחלתי לחטט בה.

חיפשתי משהו רך וכייפי לעדי, הקטנה שלי.
קניתי חוט שמרגיש פשוט כמו פליז. רך ונעים, ממש לשמיכת תינוק.



דוגמת הסריגה נקראת רשת, והולכת ככה:

שורת עיניים ברוחב הצעיף הרצוי.
סורגים כעמוד. שתי עיני שרשרת, מדלגים שני עמודים וסורגים עמוד בעין השלישית. ככה עד סוף השורה.
כלומר, מעל כל שתי עיניים שאנחנו מדלגים עליהם, יש לנו בעצם שתי עיני שרשרת.


בשורה הבאה ממשיכים באותה דוגמה, כך שסורגים תמיד את העמוד מעל העמוד של השורה הקודמת, ושתי עיני השרשרת תמיד מעל שתי עיני השרשרת מהשורה הקודמת.
בסה"כ זה מאוד פשוט, וזה רץ...



ברבע האורך של הצעיף, או אולי בחמישית שלו, סרגתי שורה וורודה, סם בשביל היופי ויצירת עניין. ובסוף כל קצה הוספתי פרנזים וורודים.

עדי אוהבת אותו, למרות שהיא שאלה למה אני כל הזמן מנסה לשים עליה צעיפים (:

ואם כבר הייתי בשוונג, אז הכנתי עוד צעיף ספירלה, הפעם בסגול.






הוא יצא נחמד מאוד, למרות שאם לאמר את האמת אני יותר אוהבת את זה שהכנתי להדר (:

יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

כשגלי חוגגת...

לגלי יום הולדת, והשמחה רבה (:

גלי תופרת ועושה סקראפ.
אז מה מכינים לה מתנה?

נראה היה לי שהיא לא מרבה לסרוג.
אז החלטתי על סלסלת חבל לפי ההדרכה המושלמת של זיקוקית.
לא הסתכנתי עם הביטנה, אבל מצאתי פתרון חביב עם תחתית קרטון קשיח מצופה בבד (:

  
 בתוך הסלסלה שמתי 3 שקיות בד תפורות ובתוכן שבבי סבון בריח לבנדר. לרענון ארונות הבגדים.

תצטרכו לסלוח לי על האיכות של שתי התמונות הבאות, הן צולמו בערב עם פלאש. רגע לפני שיצאתי קלטתי שלא צילמתי אותן. למרות שגלי היתה מקסימה וצילמה לי הכל, בסוף דבקתי בתמונות שלי (:


והכל ביחד רגע לפני האריזה...



המתנה קולקטיבית הייתה הכנת כרית משותפת.
כל אחת התבקשה להכין ריבוע בד בגודל 10X10, שאותו יתפרו אחרי המסיבה לציפת טלאים לכרית נוי.
צבעים: חום, ורוד, ירוק ולבן.
כמובן שכל החומרים צריכים להיות ניתנים לכביסה.
זאת הייתה הזדמנות נוספת לתרגל את הריקמה שלימדה אותנו דפי.
מזל שתך שרשרת התאים לי פה, כי נראה לי שהוא היחידי שאני זוכרת.


העיגולים נראים שחורים, אבל הם מלבד חום. גם הריקמה היא מחוט חום.

גלי, שיהיה המון מזל טוב, ומקווה שהיה יום הולדת מושלם (:

יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

צעיף ספירלה להדרלינג

שבוע שעבר H a d a r l i n g  זכתה בקנדי הקטן שלי.
אחרי קצת לחץ, טוב, נו, היסטריה, ניסיתי לחשוב מה אפשר להכין לבחורה שעושה הכל, ועושה מושלם (:
אז תפירה זאת לא אופציה, וסקראפבוקינג ירד מהפרק כי נראה לי שהסגנונות שלנו ממש שונים.
ואז גיליתי שהדר לא סורגת. או לפחות אני חושבת שהיא לא סורגת (:

ביום ההולדת של מיכלי, בוליפלג הכינה לה צעיף ספירלה מהמם. מיטל התחלילה לסרוג אחד כזה בעצמה, והפנתה אותי אל הנחיות נהדרות אצל דפי.
ההנחיות היו קלות, וממש קסמו לי.
הצעיף יצא מקסים, אבל הרגשתי שהוא צר מדי, אז הוספתי עוד שורה, של שלושה עמודים רגילים (אחד בכל עין) ואז בעין הרביעית סורגים שני עמודים. וחוזר חלילה.









טוב, נסחפתי קצת עם התמונות (:

הדר, מקווה שתהני מהצעיף (:

ולכל הקוראות והמגיבות - תודה אינסופית על הפירגון (: