יום שני, 29 בנובמבר 2010

איקס מיקס טריקס

לפני כמה זמן העלתי באחת הקומונות שאלה. היכן ניתן להשיג שאריות בדים.
קיבלתי כמה טיפים נחמדים, ו... קיבלתי מסר מקסים משרון רותם שהיא יכולה לשלוח אלי קצת שאריות בדים שיש לה.
מאוד שמחתי, ושלחתי לה את כתובתי, עם הצעה לשלם על המשלוח ועל הבדים. שרון סרבה.

כשהגיעה החבילה הופתעתי מאוד. היו בה מכל טוב.
סוגים שונים של בדים ודוגמאות. חלקם יהיו לי שימושיים יותר, וחלקם פחות, אבל המבחר היה גדול, והכמות מאוד נדיבה.
והיו שם בדים שהם בטח לא שאריות. בטוח ששרון יכלה למצוא מה לעשות איתם (:

מיד ידעתי שאני אכין לה משהו קטן כאות תודה.

מזמן כבר רציתי להכין את המשחק איקס מיקס טריקס.
מצאתי לוח עץ מתאים, וקניתי לבבות ופרחי עץ בגודל מתאים, והתיישבתי לעבודה.

אם תצליחו להתגבר על איכות התמונות (שוב נאלצתי לצלם בלילה עם פלאש רגע לפני המסירה) אז תוכלו לראות מה יצא (:

הלוח:

לא יכולתי לקשט את הלוח יותר מדי, כי פחדתי שכשהחלקים יונחו עליו יהיה יותר מדי רעש ובלאגאן.
גם לחלקים הייתי צריכה ללכת על דפים יחסית חלקים, מאותה הסיבה.
היה חשוב לי גם לבחור בדפים מספיק קונטרסטים כדי שלא יצטרכו לסמוך במשחק רק על הצורה, אלא גם על הצבע. מצד שני הם היו צריכים להיות הרמוניים ספיק (:

ועם החלקים עליו...

והחלקים לבד:

ואת כל זה היה צריך לשים במשהו, אז הכנתי שקית מקצת פליז שהיה לי.
הצבעים והדוגמא לא מתחברים בכלל למשחק, אבל אילתרתי.

היה לי מאוד קשה לתפור את הפליז.
אמרתי לשרון שזה בטח יתפרק לה מהר מאוד, אבל עם יכולות התפירה המושלמות שלה אני בטוחה שהיא כבר תסתדר (:

שרון, תודה רבה על משלוח הבדים (: שיחקת אותה.

יום שבת, 20 בנובמבר 2010

והזוכה....

אתמול ביליתי שעה בלעבור על התגובות בבלוג, כמה חודשים אחורנית, ולערוך רשימה מסודרת של שמות מגיבות. אח"כ ביליתי עם הגדולה שלי שעה נחמדה בלגזור הכל לפתקים, ולמעוך אותם. כשהייתה לנו ערימה נחמדה, נועה רצה להביא את כובע הקאובוי שלה מהתחפושת, ושמה הכל בפנים, ואחרי שעה של ערבובים, הועילה בטובה להוציא פתק.

והזוכה שלי היא.....

אה, רגע, לפני הזוכה רציתי להגיד עוד משהו.
היה נורא מפתה להוציא את כל השמות של כל התותחיות מהרשימה!
יש ערימה של בנות מאוד מוכשרות, שמאוד פחדתי שיעלו בגורל. כי מה כבר אני יכולה להכין להן?
בסוף אזרתי אומץ כמובן והכנסתי את כולן.
אז כל הסיפור הזה כדי להגיד ש....

הזוכה שלי היא H a d a r l i n g .
אמאל'ה. אני מתעלפת לי פה בשקט.  ):
טוב. נשימה עמוקה. הדר, אם בא לך, שלחי לי מסר עם כתובתך, וצפי למתנה קטנה (:

בנות, שימחתן אותי מאוד עם כל התגובות שלכן במהלך השנה האחרונה. תודה (:

ובלי קשר, משהו קטן שהכנתי, דף תפור.
כל החצי הימני של הדף הוא מבד, שלמרות שקצת נראה פה לא מגוהץ, הוא כן (:
הדף מאוד נקי, עם תמונה משפחתית נדירה שיש לנו, ארבעתנו.




וכמה תשובות לשאלות שעלו...
1. רינת החדשה - הדפים ללוח השנה הן מחבילה 15X15 שקניתי אצל דפי. אני לא יודעת אם נשאר לה, אבל שווה לבדוק. חבילה מהממת (:
2. הפיה לולית - האותיות בכריכה של האלבום שתפרתי למיכלי הן אכן מלבד. קניתי אותן בכמה שקלים בביג דיל.
3. רינת - הדפי שבהם השתמשתי ליומן של הגר הם מבלוק נייר 20X20 fly a kite שקניתי אצל דפי.
4. ולכל מי ששאל, אני מצלמת על משטח לבן שנקרא "מפל". עולה בערך 13 שח בקרביץ. מתגלגל בקלות ונוח לאחסון, ועושה הבדל עצום בתמונות.

יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

סיבה למסיבה

הבלוג שלי חוגג היום יום הולדת.
בדיוק היום לפני שנה פרסמתי את הרשומה הראשונה שלי.
פרסמתי, ולא ידעתי שזאת תחילתה של התמכרות (:

אני רוצה לחשוב שלמדתי המון בשנה האחרונה, ושאני במקום אחר לגמרי.
הייתי בסדנאות. ניסיתי חומרים. ואיכשהו בין כל זה מצאתי לי כיוון וסגנון.
גיליתי שאחרי הכל, אני בעיקר אוהבת לעבוד עם נייר.

קניתי הכל. טוב, נו. כמעט הכל (:
אקדח חום. חותמות. גלימרים. מדבקות. פרחים. צבעים אקריליים. שבלונות. עפרונות. ומה לא.
ובסוף, איכשהו, הרוב נשאר בקופסאות ואני עובדת בעיקר עם דבק, נייר ומספרים.

אני מכורה לבלוג. מעדכנת אותו כל הזמן. מעלה פוסטים כמעט כל שבוע. וקוראת בשקיקה כל תגובה.
התגובות מחזקות אותי, מפתיעות אותי, מעודדות אותי, משמחות אותי. ובעיקרון פשוט עושות לי טוב בנשמה.

אז לכבוד יום ההולדת של הבלוג אני רוצה לשמח משהי מכן בחזרה.
אני בכוונה לא עושה בלוג קנדי. אני לא מתנה את ההשתתפות בפרסום הבלוג שלי או בהרשמה אליו.
לא רואה טעם במלא בנות שתרשמנה לבלוג בלי שהן באמת מתחברות למה שאני עושה, ותמחקנה את
עצמן רגע אחרי שאודיע על הזוכה.

אז מה כן?
בימים הקרובים אעבור אחורנית על תגובות שפורסמו על פוסטים שלי, אכין רשימת מגיבות, ואערוך הגרלה רנדומלית.
הזוכה, אם תרצה, תקבל ממני שי קטן מעשה ידי. בתקווה שהוא ישמח אותה כמו שתגובותיה משמחות אותי (:


ולפני סיום, שני דברים קטנים שהכנתי בזמן האחרון.

1. כרית. את כרית המילוי קניתי כשהחלטתי להתחיל לתפור.
זה אומר שהיא יושבת אצלי בבית כבר מעל חצי שנה.
אבל הרומן שלי עם המכונה לא התחיל אז.
עכשיו כשכבר נראה יותר טוב, התחלתי שוב, והכנתי כרית מאוד בסיסית, עטופה בג'ינס...



ה"כיס" שדרכו נכנסת הכרית מקושט בסרט תחרה, וסרגתי לכרית סיומת קרושה בהשראת הכריות של יעל יניב.



הצד השני קצת שעמם לי, וניצלתי את ההזדמנות לתרגל מעט את תך השרשרת שדפי לימדה אותנו בסדנת יום ההולדת של מיכלי.
גזרתי פרח מבד, הדבקתי אותו לכרית עם דבק בדים גוטרמן, ורקמתי מסביבו את קו המתאר. לא להתעלף אבל חביב.



2. רוני, מילשייק, התחילה ללמוד בשנקר.
היא מאוד מוכשרת ואין לי ספק שתעשה חייל.

הכנתי לה משהו קטן לתחילת הלימודים.
מחזיק לעטים (:
אני חושבת שזה הרביעי או החמישי שאני מכינה.
אני פשוט אוהבת אותם (:

מזווית שמאפשרת לראות שחלק מהרכיבים מודבק בתלת מימד:




וכל פאה בנפרד:








רוני, שיהיה בהצלחה!

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

חשיבה חיובית

פעם, לפני מיליון שנה, כמעט בגלגול אחר, עשיתי סדנה של חשיבה חיובית.
אני לא זוכרת ממנה כ-ל-ו-ם, חוץ מדבר אחד. משפט אחד שנשאר איתי ומלווה אותי לאורך כל השנים:
Day by day, in every way, i'm getting better and better.

חברה מהעבודה חגגה יום הולדת, ומכל מני סיבות שלא אכנס אליהן פה, ידעתי שהמשפט הזה יתאים לה בול, ויעשה לה טוב.

הכנתי קנווס 25X25. רציתי אותו שמח ומלא אופטימיות, ואני פשוט מאוהבת לחלוטין במה שיצא (:
תודו שלא שומעים את זה ממני לעיתים קרובות (:

תצטרכו לסלוח לי הפעם על התמונות כי מאחר ולא הספקתי לצלם בבית, נאלצתי לצלם בעבודה על השטיח רגע לפני המסירה.








התמונה התקבלה בשמחה רבה ובהמון התלהבות, שריגשה אותי מאוד (:

יום שבת, 6 בנובמבר 2010

אחותי הקטנה, היא כמעט בת....

אחותי הקטנה, העונה לשם מיכל (ומוכרת לרובכם בתור memko) חוגגת יום הולדת.
מיכלי היא אחד האנשים החשובים והמשמעותיים בחיי, ויום ההולדת שלה כמובן הכניס אותי לתכנונים וחגיגות. במיוחד לאור מסיבת ההפתעה המפוארת שהיא הכינה לי ליום ההולדת שלי.

משימה חברתית:
הגר הגתה רעיון לברכה משותפת.
הגר הכינה ברכה, וכל משתתפת בארוע קיבלה מילה.
את המילה צריך לשלב בעמוד 20X20 שלו שני צדדים.
הצד הראשון יכיל את המילה שהמשתתפת קיבלה.
הצד השני יכיל ברכה אישית.

אני החלטתי להגדיל את ההפתעה ויחלקתי מילים גם לאמא שלי, לאבא שלי,
ליוחאי (בעלה של אחותי), לעומר (הבן שלה), ולנועה ועדי (הבנות שלי).
רועי, הבן הקטן של מיכלי,  קטן מדי (:
כולם לקחו את הפרוייקט ברצינות.
ההורים שלי הגיעו אלי, וכל אחד מהם התיישב בחדר היצירה, ועבד כמה שעות על דף
מושקע ומהמם, עם ברכה מקסימה. הכל מעשה ידיהם, כמעט ללא עזרה ממני.

יוחאי התגייס גם הוא, ולקח את המשימה בספורטיביות, ובאחד הבקרים התיישב על
שולחן העבודה של מיכלי, והכין דף, שגם אחרי ששפשפתי עיניים כמה פעמים, בקושי
האמנתי שהוא לא עובד עלי ושמיכלי לא הכינה אותו במקומו (:

כל הברכות הוכנסו לאלבום שמרדפים 20X20 כך שאם מיכלי קוראת
דף דף רק את הצד הראשון, מתקבלת ברכה, ומהצד השני של כל דף, יש ברכות אישיות.
הרעיון מקסים - הגר, שיחקת אותה (:

קיבלתי להכין לברכה השיתופית את המילה "למיכלי", שזה הדף שפותח את האלבום.
רציתי זר פרחים, ואיכשהו התגלגלתי לדף הזה:


הרעיון לכתוב ככה את האותיות של המילה "מיכלי" שאוב מגלי.



זה לא הסגנון הרגיל שלי. ואיכשהו, למרות שמאוד אהבתי את השולחן עם האגרטל והפרחים, לא התחברתי אל הכיתוב מיכלי, ואל הדף כולו. משום מה המכלול נראה לי קצת עצוב. רציתי משהו יותר שמח. אז כמיטב המסורת, התיישבתי להכין דף אחר...






מבחינתי הדף הרבה יותר שמח, ומתאים למסיבת בנות ומתנות (: וכן, מפריע לי שאין להם פנים, אבל חששתי להרום עם ציור ביד חופשית, והעדפתי להשאיר ככה. לא סגורה על זה, אבל די (:

והאלבום - הצבע של האלבום היה ורוד חזק, והחלטתי שאני תופרת לו עטיפה.
את העטיפה עם הכיסים יצרתי לפי הדרכה פשוטה ונפלאה - How to make a reversible notebook cover
מהבלוג של Lara Cameron.



את ההשראה לקישוט הכריכה ואת הבד הלבן המושלם קיבלתי מענת, בחורה מקסימה ומוכרשת בטרוף, שביחד עם חברה הקימה עסק מקסים שנקרא פיצקלה. אתן יכולות למצוא שם דברים פשוט מקסימים לפעוטות, לחדרי ילדים, למשפחה וכו'... הכל עבודת יד - רעיונות משגעים של שתיהן, שמיושמים בצורה נפלאה לתוצרים מקסימים.



והבטנה עם הכיס שבתוכו נכנסת כריכת האלבום:



ולמתנות:
כששאלתי את מיכלי מה היא רוצה, היא אמרה לי בקלילות "תתפרי לי משהו". כן. בטח. גרררר....

פרט לעטיפת האלבום, שינסתי מותניים ומכונת תפירה, והכנתי לה עוד שני דברים.

הראשון, ארגונית לתיק לפי הדרכה משגעת של יעל יניב המוכשרת.
לא יצאה כל כך מושלם כמו שקיוויתי, ובטח לא מתקרבת לזאת של יעל, אבל אני מספיק מרוצה בשביל לתת אותה (:

פתוחה:



מקופלת חלקית:


וסגורה (מגולגלת):


והמתנה השניה (או השלישית, תלוי איך מתייחסים לזה) הייתה לוח מגנטי, עם כיסים, לתלות על דלת הכניסה לבית. אפשר להכניס לכיסים מעטפות, פתקים, תמונות, וכל מה שרוצים. את הרעיון קיבלתי מהדרכה ללוח כיסים מקסים שקשת הכינה עם דפים.

הוריאציה שלי היא על בסיס תפירה, ולמרות הסתבכות עם סרט ירוק בדפנות ימין ומשמאל (הסרט חזק מדי ודוימיננטי מדי, אבל כבר לא הצלחתי להסיר או לרכך את האפקט) אני סה"כ מרוצה מהתוצאה (:

הלוח בגודל 25X25 (התמונה קצת מטעה. איכשהו הלוח נראה בה קטן. הוא לא), והוא מקושט עם כמה נגצים תואמים, שגם בעזרתם ניתן להצמיד אל הלוח עוד דברים...



מיכלי, מזל טוב, ויום הולדת שמח.
את אחות מושלמת וחברה נהדרת, ואני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם.

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

יום הולדת לקשת

כשחיפשתי רעיון למתנת יום הולדת של קשת, נתקלתי בארטא בקופסת עץ גדולה ומקסימה,
עם חלוקה פנימית למיליון תאים ושתי קומות, שמתאימה יופי לתפירה.
מאחר וקשת מתחילה לגשש צעדיה בתפירה, היה נראה לי שזה יכול להיות שימושי.
מה גם שיצאתי מתוך נקודת הנחה שגם אם היא לא תכנס לגמרי לתפירה, הקופסה תוכל לשמש לכל מני דברים סקראפיים.

מבחוץ:


אחרי הצילומים גיליתי שחלק מהקישוט התחתון התנתק מהקופסה, וכמובן שהדבקתי מחדש בדבק יותר חזק, אבל לא הספקתי לצלם שוב.

קצת יותר מקרוב - המילה craft נכתבה בעזרת שימוש באותיות של הקריקט  ויצירת ה- shadow שלה, כשהיא מודבקת בתלת מימד.


הקופסה פתוחה:



ובצורה קצת יותר מרגשת (:



תובנות:
1. עבודת הצביעה הייתה הרבה יותר מורכבת ממה שחשבתי.
2. בשביל לצבוע הייתי צריכה לפרק את החלק העליון ולהרכיב מחדש אחרי הצביעה. הברגים לא התחברו טוב והייתי צריכה עזרה מאבא שלי למצוא ברגים חלופיים מתאימים יותר.
3. רציתי לשים מעל התאים המצופים חתיכות אקריליק שקופות, כדי להגן על הנייר מלכלוכים תוך כדי שימוש - אבל לא הצלחתי למצוא.

יום ההולדת שגלי הרימה לקשת היה מושלם.

קשת, שיהיה המון מזל טוב, ויום הולדת שמח. שתמשיכי ליצור, ליזום, ולשמח כל כך הרבה אנשים (: