יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

יומן להגר

הרבה זמן לא יצא לי להכין יומן.
כמה דפים של "איפה אני היום", מי אני, מה אני רוצה, מה אני מאחלת לעצמי וכו'.
משהו שכשממלאים, ומוצאים בעוד כמה שנים וקוראים, רואים איפה אני היום ואיפה הייתי אז.
נחמד.

בדרך כלל  הגר אוהבת את הדברים שאני מכינה. או לפחות ככה היא אומרת (:
אז הרבה דברים מוצאים את דרכם אליה בסוף. הפעם התיישבתי להיכן משהו במיוחד בשבילה.

לאחר התלהבות עצומה מהעבודות המטריפות של מנו - בלוג צרפתי מושלם, (ממנו לא הבנתי מילה, אבל ריירתי על התמונות) החלטתי לנסות את הסגנון, שהיה נראה היה לי שיתיישב עלי כמו כפפה.

למיטב הבנתי יש פה כמה יסודות:

1. כל דבר יושב על מטינג שחור. והכוונה לכל דבר. עיגול, בראד, נייר. ה-כ-ל. (כן. ים בזמן של הכנה. סיזיפי לגמרי. תוצאה משגעת).
2. שילוב של לבד. (אהבה ממבט ראשון. אפקט משגע).
3. מיעוט אובייקטים ורכיבים בדף. כשרוב האובייקטים הינם מדפים ולבד. (טוב, זה ממילא אני...)
4. צבעוניות שמחה ועליזה. (בחרתי בקיט מושלם של Fly a kite).

כבסיס לקחתי קרטונים של משולשי פיצה, כאלו ששולחים הביתה בכל פעם שעושים הזמנה.
יש לי ערימה וכבר מזמן חיפשתי מה לעשות איתם. זה היה בסיס מצויין! דיוק בעובי הנכון.
זה גם התווה את הצורה של היומן.

החלטתי לא להניח את כולם לאותו כיוון, שלא יהיה משעמם. אלא להניח דף ככה ודף ככה (:

ולתמונות...  שימו לב - ראו הוזהרתם. אני מפציצה בתמונות הפעם (:

כריכה:





העמודים כבודדים:






אחד הדפים היותר חביבים עלי ביומן:
















וזה ה- winner מבחינתי (:




וכריכה אחורית:



וקצת כפולות כדי לא לפספס את המראה הכללי בתוך ים התמונות של הדפים הבודדים...












מקווה שמשהו שרד את עודפות התמונות.
מאוד נהנתי מהפרוייקט.
עבודה עם דפים נקיים, חופשית מאוד, ללא תמונות - גיוון בשבילי (:

נרשמה התלהבות סבירה מצד הגר (:

יום שישי, 15 באוקטובר 2010

מתלה כיסים תפור

השבוע רוני (מילשייק) הציעה שנפגש לערב תפירה.
לפני כמה חודשים לקחתי מחמתי את מכונת התפירה הישנה שלה.
ניסיתי שניים שלושה דברים, וזנחתי אותה לאנחות.
אבל ההצעה של רוני קסמה לי.
יש משהו ביצירה ביחד.

אתמול רוני ומיטל באו אלי.
לרוני יש כל כך הרבה ציוד - אני ירוקה מקנאה.
והיא מצויידת גם בטונה של סבלנות.
מתברר ששימוש בכלים נכונים (גלגלת, משטח חיתוך ענק, וסרגל שקוף) עושים הבדל משמעותי.
התפירה עצמה הולכת די מהר. הסיוט הוא החיתוכים והמדידות.
ועם הציוד הנכון הסיוט פחות סיוטי (:

התיישבנו על הדרכה מושלמת (!!!) של ענת דביר (הניק של זיקוקית תפוס) ואחרי כמה שעות של
חריקות, יאוש, עצבים ופה ושם גם קצת נחת והנאה, התקדמנו די יפה. היום בבוקר החלטתי שאם אני
לא מסיימת היום, עכשיו, כשהילדות בגן/בי"ס, הכיס ישאר לנצח בלי שאסיים אותו.

אחרי פרימה, תפירה, פרימה, תפירה, ועוד קצת (טוב, הרבה) פרימות, הצלחתי לסיים (:

כן, הוא לא מושלם. רחוק מזה. אבל אני בשוק מזה שסיימתי אותו בכלל (:



הכיס וקישוט קטנטן...


תודו שהבד של הבטנה מושלם!


רוני ומיטל, תודה על ערב חברתי נהדר.
רוני, תודה על הסבלנות האינסופית.
ולענת דביר על הדרכה נפלאה שעשתה את החיים קלים - אם אפילו אני עם אפס ידע בתפירה הצלחתי, זה אומר שההדרכה שלה באמת משהו מיוחד (:

יום ראשון, 10 באוקטובר 2010

The best daddy ever

אבא שלי חגג יום הולדת.
אבא שלי משגע!!! האבא הכי טוב בעולם ואני אוהבת אותו מאוד (:
למרות שקנינו לו מתנות, רציתי להכין גם משהו קטן, לתשומת לב, מעשה ידי.
בכל זאת אנחנו בתחום היצירה, לא? (:

נשארה לי עוד מסגרת תלת מימד קטנה אחת. 20X20 סמ.
צבעתי בחום (כרגיל), קצת ניירות, קצת אותיות. קצת פרחים. וזה מוכן (:









אבא, מזל טוב ויום הולדת שמח.
מקווה ששימחנו אותך עם המפגש, המתנות והברכות (:
אנחנו אוהבים אותך הכי הרבה בעולם (: