יום שבת, 26 במרץ 2011

החלפת אביב

כשמירה ארגנה החלפת אביב, ידעתי שפרחים זה העסק שלי (:
והאמת, כמעט כל דבר ילך פה, אז נרשמתי.

הגרלתי את אורית, הניק מונגר תפוס, והתחלתי לחפש רעיון.
היה לי לוח מגנטי בצורת ריבוע, בגודל 25X25, והחלטתי שאני הולכת לעבוד איתו.

מסיבת הסקראפ הפורימית של אליס הגיעה בול בזמן.
ערב יצירה כייפי, עם ערימת בנות מקסימה, ויצירה חופשית.
לקחתי איתי את הלוח המגנטי, דפים, ומצב רוח טוב, והתיישבתי להחליט מה עושים.

אני מקנאת בבנות שיודעות לתפור טלאים כמו שצריך, והחלטתי ללכת על גרסה משלי לעבודת טלאים - גרסה מנייר.

הדבקתי דף רקע, ויצרתי טלאים בגדלים שונים, כשהרוחב תמיד זהה, והרווח בין טור לטור - זהה.
יישנתי, סידרתי, ואז, באמצע העבודה, אליס הכריזה על אתגר.
כל אחת מקבלת חתיכת בד, וצריכה לשלב אותו בעבודה סקראפית כלשהי.
החלטתי שאני לא מתחילה משהו חדש, אלא מוצאת דרך לשלב את הבד בעבודה שלי, ושילבתי אותו כריבוע.

היו לנו 20 דקות להכין משהו. והאמת, זה הלחיץ אותי מאוד, ועבדתי בטורבו, תוך שאני משגעת את אחותי, כרגיל.
עד עכשיו אני לא מבינה איך הספקתי להכין את העבודה, ועוד לצאת עם תוצר שאני אוהבת (:

בכל מקרה, זה הלוח:




בבית הכנתי שלושה מגנטים, שאותם כמובן ניתן להזיז על פני הלוח ובעזרתם להצמיד ניירות.


והלוח עם המגנטים עליו...


בבית המשכתי והכנתי קופסה קטנה, אותה יצרתי מקרטון ביצוע, והדבקתי ללוח מגנטי נוסף.
הכנתי כיס קטן לעיפרון / עט, וההחלפה מוכנה (:




שימו לב למחזיק העיפרון. לא ידעתי מה לשים בתחתיתו של הנייר המגולגל, כדי שהעיפרון לא ייפול, עד שפתאום עלה לי רעיון - כפתור! הדבקתי אותו טוב טוב, ואני מקווה שיחזיק (:




והלוח עם הקופסה ביחד:


כל זה נכנס לתוך שקית בד חמודה שתפרתי, ואפילו הצלחתי להשתמש בסוגר מגנטי בפעם הראשונה,
והועבר אל אורית באמצעות מיטל, ששימשה שליח אישי (:

דרך אגב, באתגר במסיבה הבנות בחרו בי במקום הראשון, וזכיתי בקיט החודש של אליס. בנות, תודה על הפירגון. אליס. תודה על הקיט (:

מירה, תודה על החלפה נהדרת.
אורית, מקווה שתאהבי.
מיטל, תודה על השליחות.
אליס, תודה על מסיבה נהדרת.

יום רביעי, 23 במרץ 2011

החלפת משלוח מנות

מיכלי ארגנה החלפת משלוחי מנות לפורים.

הגרלתי את סמדר, שביקשה שהמשלוח יהיה מוקדש לבתה שלה, יהלי.
קניית ממתקים ממש אינה בעייתית. אני טובה בזה (:

אבל, במה שמים אותם?

הכנתי לסמדר תיק בנטו, נטול מכסה.
המחשבה הייתה שהיא תוכל להשתמש בו לשים דברים על שולחן העבודה, כמחזיק לחותמות, לטושים, או כל מני שכאלה. או כמובן פשוט להשתמש בו כתיק אוכל או משהו אחר.

ההכנה הלכה לי יופי, ולא תפרתי שום דבר הפוך (:
עשיתי את הכל מהזיכרון, והמצאתי לבד שיטה ללא מכסה, והצלחתי אפילו לעשות את כל התפרים מוחבאים, ללא הגימור הלא מוצלח של הבנטו הרגיל.

היתרון הענקי של בנטו ללא מכסה הוא שזה הופך את התיק לדו צדדי, וזה מקסים!

הדבר הכי קל הפעם היה לבחור את הבדים.
סמדר אוהבת את השילוב של תכלת ואדום, והיה לי bundle מתאים שהזמנתי מאטסי לא מזמן, לאחר שראיתי אותו בשימוש אצל דפי.
צד א':


צד ב':


המשלוח מולא בממתקים עד אפס מקום, ונשלח לסמדר וליהלי, בתקווה שהם יהנו ויאהבו (:


תובנות:

1. פליזולין: גיהצתי את כל הבדים בפליזולין בד, יחסית דק, שקניתי באבנט, ועלה 17 שח למטר, שזה יחסית לא נורא. בהתחלה חשבתי שזה דק מדי ופיקששתי, אבל כשהתיק היה מוכן ראיתי שזה בול!!! התיק מחזיק, עומד יציב, ויחד עם זה אינו קשיח, אלא רק ונעים למגע. אהבתי.

2. תפירת הבנטו ללא מכסה:
הכנתי את החלק המרכזי עם הבוקסינג של הבד הפנימי והחיצוני, אבל לא תפרתי אותם אחד לשני כמו ההוראות.
תפרתי את ה"רינג" עם הידיות בדיוק כמו ההנחיות (תוך שאני מקצרת שלב ותופרת את הידיות רגיל, כמו בפוסט הקודם). לא הכנתי בכלל את המכסה.

הרכבה:
במקום לשים את ה"רינג" עם הידיות מעל החלק המרכזי (שני החלקים המחוברים), הכנסתי אותו בין שני החלקים המרכזיים (כי הרי לא חיברתי אותם), כשהם פונים א' ל- א'.
כלומר יש לי סנדוויץ - חלק מרכזי - צד א' פונה פנימה. ידיות עם רינג - ידיות פונות למטה. אין משמעות לצד - אלא אם כן אתם עושים בד שונה לכל צד. ולסיום חלק מרכזי נוסף, צד א' פונה פנימה לכיוון הידיות.
כלפי חוץ תמיד פונה צד ב. גם למעלה וגם למטה.
תפרתי כשאני משאירה פתח להפוך.

אחרי שהפכתי היה לי תיק נפלא, כשיש "פתח" בין הידיות לאזור במרכזי. סידרתי כמו שצריך ותפרתי top stich.
מקווה שמשהו הבין משהו (:


אמא פולניה:
נועה חזרה השבוע עם ציור שמן ראשון מחוג הציור, וסיכמנו כבר שאני מרגישה צורך לחלוק את הציורים שלה איתכם (:



הציור נתלה כלאחר כבוד בסלון (:

יום שבת, 12 במרץ 2011

ערב ספונטני

בערב ספונטני מאוד התיישבנו מיכלי, גלי, ואני, עם יעל יניב, שניסתה לעבוד על פרוייקט משלה אבל מצאה את עצמה מדריכה אותנו יותר מאשר עובדת, ותפרנו תיק בנטו גדול.

תיקי בנטו - מהממים!!!
אבל הגודל שלהם הופך אותם ללא לגמרי פרקטיים. אז הרעיון ליצור תיק גדול היה נפלא.
הדרכה לתיקי בנטו אפשר למצוא באנגלית Pink Penguin ובעברית אמצל בעיקר פורמת.

האמת, אני חושבת שזה פרוייקט התפירה שהכי נהנתי ממנו עד כה.
התיק פשוט מהמם, ומאוד נהנתי להכין אותו. והאמת, בצורה מפתיעה הוא גם לא היה מסובך כמו שזה נראה.








תובנות:
1. השתמשתי לתיק החיצוני ולבטנה בבדי קנווס עבים, אז לא גיהצתי פליזולין. חשבתי שזה יהיה מספיק חזק. זה לא. אני מאוד ממליצה לה להתעצל ולפזלן (יש מילה כזאת???) הכל (חוץ מהכיסוי שצריך להשאר לדעתי רך וגמיש יותר).
2. מי שמוותרת על שני צדדים לידיות, יכולה להכין אותם בצורה הרגילה ולחסוך לעצמה קצת.
3.את הבד בפנימי של הבטנה ממש לא רואים. בעיקר בגלל הכיסוי. אפשר לבחור בד חלק "פושטי".
4. שני התפרים האחרונים הם top stich מעל הבד המרכזי וה"רינג" (שם שמכילי המציאה לחלק הזה) - צריך להזהר לא לתפוס את הכיסוי כשתופרים אותם. מה שעשיתי היה פשוט להכניס את כל הכיסוי פנימה, או להוציאו החוצה (בהתאם לתפר שתפרתי) ואז לא הייתה שום בעיה והכיסוי לא נתפס בכלל.
5. ממליצה לשים משהו חזק בתחתית. אני חתכתי קרטון ביצוע וציפיתי בבד, אבל אני לא בטוחה שזה מספיק חזק. בעיקר בהתחשב בגודל הגדול.
6.  המידות של התחתית של תיק יצאו בערך 22 סמ על 24 סמ. חתכנו בוקסינג של 8 אינטש, ולטעמי זה היה גדול מדי, ויצר תחתית של ריבוע לתיק.


מאחר וכל כך התלהבתי מהתיק, התיישבתי לתפור לו "אח" קטן. הפעם לפי המידות במקוריות.








תובנות:

1. הוא ממש קטן. אפילו בתור תיק אוכל לעבודה הוא קצת קטן לטעמי.
2. הפעם הקשחתי את כל התיק. אין מה להשוות כמה שזה יותר יפה ויותר חזק. התיק יותר יציב.
3. הקשחתי גם את המכסה, למרות שבעצמי כתתבתי קודם שזה לא נראה לי רעיון טוב. ונחשו מה? זה באמת לא רעיון טוב!!! המכסה יותר יפה רך מאזר מוצק ונוקשה.
4. הגעתי למסקנה שגם למכסה יהיה יותר יפה לעשות ביטנה. אנסה את זה פעם הבאה. אני בטוחה שזה ישלים את הגימור.
5. "להפתעתי" גיליתי שוב כמה שאני יותר אוהבת ונהנית לעבוד עם סדרות של דפים / בדים. הכל משתלב בצורה הרמונית נפלאה בלי לשבור את הראש שעה על התאמה ובחירות בדים. אין כמו קניית bundle באטסי (:

ותמונה קבוצתית, שגם מאפשרת לראות את הבדלי הגודל בין השניים (:


מחכה לפרוייקט הבא (:

יום שבת, 5 במרץ 2011

שמיכה וסלסלה

1. השמיכה:
הגר ילדה השבוע שני זעטוטים קטנטנים. קפצנו לבקר אותה היום כדי לבדוק מקרוב מה שלומה להגיד מזל טוב.
חשבתי שנכון לחכות עם מתנה "אמיתית" עד שהתאומים קצת יגדלו וישתחררו מהפגיה, אבל כן רציתי להביא משהו קטן ושימושי, לתשומת לב. אחרי הכל, גם אם הם קטנים מאוד, הם כבר פה וזאת סיבה למסיבה (:

אז מיכלי קפצה אלי לערב תפירה קצר, ובזכותה תפרתי שמיכונת. השמיכה בערך בגודל של  50X70.
כל אמא יודעת שאין דבר כזה יותר מדי שמיכות (:

החלטתי ללכת על דוגמא נקיה. שורת טלאים שממוקמת בחלק העליון של השמיכה.
מיכלי הלכה על אתגר יותר גדול, ויצרה שמיכת טלאים יותר מורכבת. עבודת טלאים ראשונה שלה, ויצא אחלה!
ביחד יכולנו להביא להגר שתי שמיכות. בכל זאת תאומים, לא? (:

צילמתי את השמיכה מקופלת כדי שתראו גם את הבד האחורי. הוא אמנם לא ממש תואם, אבל אני לא מצוידת מספיק טוב בבדים של ילדים, ובטח לא בנים (:


בחלק העליון מיקמתי "לולאה" שיש לה שלוש מטרות:
1. תינוקות אוהבים את הלולאות האלו כמשחק.
2. ניתן לתלות את השמיכה בנוחות על וו.
3. ניתן לחבר אל הלולאה את מחזיק המוצץ.

השמיכה מורכבת מבד עליון, בד אחורי, ובד פליז באמצע, כסנדוויץ, כדי שגם תחמם. אחרי שתפרתי הכל והפכתי לצד הנכון, עשיתי תפר עליון, ולפי טיפ של אחותי, לא עשיתי אותו צמוד לדופן, אלא במרחק של כ- 2 ס"מ מהקצה, וזה נותן אפקט מקסים שאני אוהבת.
הטלאים והתפר המקיף:



הגר, מזל טוב!!!!!! שתחזרו הביתה מהר עם שני העוללים הקטנים. אין לי ספק שתהיי אמא נפלאה (:

  
2. הסלסלה:
בזמן האחרון מתרוצצות ברשת סלסלאות מלופפות.
לא הסתדר לי להגיע לסדנאות, אבל מאוד רציתי ללמוד איך עושים אותן.
אז ביקשתי מדיקלה (g i r a f f e ) והיא הייתה מקסימה, ונאותה להעביר אצלי סדנת קומונה לכמה בנות.
סה"כ הכנתי 4 סלסלאות. שתיים מהן יצאו קטנטנות. כמו כובע קטן לראש. או אולי יותר נכון להגיד כמו כיפה.
השלישית יצאה ענקית. כבר יותר מדי גדולה.
רגע לפני שהתייאשתי ניסיתי להכין עוד אחת, והפעם (עם עזרה קלה של אחותי המקסימה) זה הצליח.

  

 אני יודעת שבחירת הבדים לא wow. איך שהוא הבד הלבן לא מתיישב לי פה. אבל סה"כ היא יצאה נפלאה מבחינת גודל וחוזק.

תובנות:
1. ניסיתי כמה חבלים. חבל הטרנינג נותן סלסלאות רכות מדי לטעמי.
החבל שמבחינתי היה הכי מוצלח בסוף, ונתן סלסלה חזקה ויציבה, היה חבל סנפלינג עובי 6 מ"מ.
לא ניתן למצוא אותו בכל טמבור. עברתי כ- 10 חנויות עד שמצאתי אחת שמחזיקה אותו (ש"ד ירושלים בר"ג - למי שמעוניינת). ואז בסוף טרחתי לשאול מה ההבדל בינו לבין חבל כביסה רגיל בעובי הזה, ואמרו לי שזה אותו הדבר! אז אל תצאו לחיפושי שווא...

2. לטעמי הסלסלאות יוצאות יותר יפה עם בדים מאותה סדרה, ולא סתם שאריות בדים.

3. זה המוצר שהכי לא עובר מצלמה שהכנתי עד היום. הסלסלה מקסימה!!! וזה פשוט לא עובר בתמונה (:
אני יודעת שהרבה לא אוהבים את הסלסלאות האלה, אבל אני חושבת שמי שיראה אותן במציאות, ולא בתמונה, יאהב אותן יותר (:
 דיקלה, תודה על סדנה כייפית!! אין סוף לסבלנות שלך, ואני מחכה לחטוף אותך לעוד סדנה (: