משחק הניחושים ואתגר קופסה - סבב 6. אז זאת הקופסה שלי. היא אמנם לא הסגנון הרגיל שלי, אבל עדיין יש בה כמה חותמות מאוד ברורות שלי. אבל מתברר שכנראה רק אני רואה אותן, כי כמעט אף אחת לא ניחשה אותי נכון (: "החותמת" הראשונה, הכל כך ברורה שלי: שלושה משפטים ושלוש נקודות (: "החותמת" השניה שלי, כל החלק התחתון מורכב מרצועות של קרדסטוקים שונים, כדי להכניס עניין: וה"חותמת" השלישית שלי,ההמשכיות של המדוגמים מעבר לפינות בחלק התחתון של הקופסה (: הדרכה: דף בסיס בגודל 12" על 12". בדופן אחת נחרוץ ב- ½2" וב- ½9". נסובב ב- 90 מעלות, ונחרוץ ב- ½2". נסדר את הדף כמו בתמונה. יש לנו שתי חריצות אנכיות, וחריצה אחת אופקית, קרוב לתחתית הדף. את שני הריבועים הפינתיים למטה נהפוך ללשוניות: נסובב את הדף ככה שלהשוניות פונות שמאלה.נחרוץ ב-  ½6" עד קו הקיפול הראשון, ומקו הקיפול השני עד קצה הדף.  סימנתי לכם את החריצים בעט לבן: נגזור את המלבנים המיותרים כמו בתמונה: בדופן העליונה נסמן את האמצע: נסמן בכל צד נקודה בגובה ½1" מראש הדף: נמתח קוים מהמרכז אל הנקודות שסימ

אל תשאלו מה הכניס לי לראש שאני צריכה להכין כזה פנקס. מה זה צריכה, חייבת! איף... אני והשטויות שלי... וכשנפגשתי עם דני, חבר מהעבודה של פעם, זאת הייתה ממש הזדמנות להוציא את זה לפועל ואפילו לסיים (: אז זה הפנקס שיצא. כריכה קדמית: אני ממש (ממש, ממש!!!) אוהבת את הכריכה הקדמית. היא מאוזנת טוב בעיני, הצהוב משתלב בול ומוסיף טאץ פצצה, אוהבת את הפונט, וכמובן שמשוגעת על שלושת הנקודות (שהרי אי אפשר בלעדיהן). נורא רציתי בפנים דפי שורות, אבל הסתפקתי בדפי מדפסת שחתכתי לגודל והצורה הנכונים: והכריכה האחורית: תובנות: 1. ידעתם כשמדפיסים משושה מה Power Point הוא לא בהכרח יוצא משושה? (: אני שמתי לב לזה רק אחרי שסיימתי לעטוף את הציפבורדים ולחתוך את הדפים... 2. בצורה מפתיעה לא היה קשה לעטוף את הציפבורדים, אבל כן היה קשה לחתוך ערימה גדולה של דפים. זה היה מספיק קשה כדי שבסוף התפשרתי על פנקס דק, ולא בעובי 1" או 2" כמו שאני בדרך כלל אוהבת (: 3. עבודות סקראפ לגבר תמיד מאתגרות אותי. עבדתי עם שראיות שנשארו לי מהסטאק  Carta Bella Paper - Gather At Home Collection , בתוספת שאריות מסטאק  Carta Bella Paper - S

 כשעדי הייתה בת 12 הכנתי לה קפסולת זמן . אני מוצאת שזאת מתנת בת מצווה אישית ומרגשת. הרעיון בקפסולת מגיע מהסרטים האמריקאיים. מכירות את זה שרואים את הילדים האמריקאים מטמינים באדמה קופסה עם מזכרות נקודתיות?.  אז קפסולת הזמן מתבססת על זה שהנוער של ימינו לא אוהב לכתוב. אנחנו כתבתנו יומנים. מילאנו מחברות לשלמות. היום זה לא קורה. אז איך נעזור להם בקטנה לזכור? הרעיון ביומן הוא להציף נקודות קטנות ויומיומיות, קצרות, לפי נושאים שחשבתי שמתאימים, וכמובן שיכולים להשתנות מילד לילד. זה לא יומן "אמיתי" שצריך לכתוב בו יום יום. זה משהו קצר וקליל, ששאמורים למלא ולשים בצד לעשרים שנה (: ובעוד 20 שנה, כשנהיה גדולים? יש לנו מזכרת מהתקופה הזאת. מה היינו, איך היינו וכאלה. מרגש אבל בלי להכביד מדי. לאה חיפשה מתנה אישית ומרגשת לבת המצווה של עלמה. וכשהראתי לה את זה היא ממש התלהבה. אז הנה הקפסולה של עלמה. כריכה חיצונית: הדפים הפנימיים: והכריכה האחורית: תובנות: 1. מתנה אישית ומרגשת, מתאימה למציאות של התקופה שלנו (: 2. מחברת ספירלה בגודל 6" על ½8". 3. השתמשתי בסטאק ע=ישראלי של קרן, עם דפים כל כך עב