יום שבת, 24 ביוני 2017

וולום, קופסה, כרטיס, הדרכה

בקבוצת הפייסבוק של רעות הועלה אתגר וולום.
זה גרם לי להוציא מההשקית את דף הוולום שרכשתי, רק כדי לגלות שהוא התעגל לו.
לא התחלה טובה להכרות עם חומר ):

הכנתי שני כרטיסים, בהם הולום משמש כחומר בבסיס של הכרטיס. אבל לא הייתי מרוצה מהם.
אז ביום למחרת חזרתי מלאת אנרגיה, והכנתי קופסה, כשהולוס לא משמש כבסיס, אלא כקישוט.


הנה הקופסה:

הבסיס אפור כהה (ולא שחור כמו שזה נראה בתמונה).



 והוולום המקשט כפרח:



הפריסה להכנת הקופסה:




הפריסה להכנת המכסה:




הכרטיס הראשון:




 והכרטיס השני:



תובנות:

1. חומר חדש עבורי. עוד לא גיבשתי דיעה. 

2. בתמונות בפינטרסט הכל נראה מושלם עם הוולום. אבל כשהעברתי אותו בתבנית הבלטה (בכרטיס השני) לא כל כך אהבתי את מה שיצא.

3. עניין הדבק מאוד בעייתי עם הוולום. כמו שנגה (גברת פם) כתבה בסקירה שלה על הדבקים שעובדים עם וולום - הדבק הנוזלי (טאקי) עושה בוולום גלים כשהוא מתייבש (אפשר לראות את זה בכרטיס הראשון). אז עברתי לדו"צ (בקופסה). שזה אומר שחייבים לכסות את אזור ההדבקה.

4. בכרטיס הראשון עצבן אותי שהפרח הקטן העליון יצא ממורכז. לא נעים לי בעין. 

5. בשני הכרטיסים רואים שהנייר התעגל לי בשקית. מעצבן.

6. הוולום התפנצץ בלי בעיה בפאנצים.

יום רביעי, 21 ביוני 2017

שפריצים

שני כרטיסים, קצת שונים מהסגנון הרגיל שלי, ואני ממש אוהבת!

כרטיס ראשון:


















כרטיס שני:













תובנות:

1. אני לגמרי בקטע של שפריצים של צבע, אבל לא ממש מסוגלת ליצור אותם לבד בהשפרצה ספונטנית (ומתפללת) עם מכחול, אז קניתי לי סט חותמות. הם לא שולחים לארץ, ואני הייתי מקובעת. ממש חייבת. אובססיה קלה שלא ידעה מנוח עד שהצלחתי להשיג אותם... סקראפרית אמיתית או לא? יקר מאוש באטסי, אבל זה הסט למי שממש חייבת (כמוני) קישור לחותמות באטסי.

2. חוזרת קצת להשתמש בתבניות ההבלטה שלי. בכל זאת עשיתי להן קופסה כזאת יפה, אז חייבים להשתמש, לא?

3. שילובים של ורוד ואפור - עדיין להיט.

4. מדבקות ואויתיות של יעל יניב, כרגיל (:

יום שבת, 17 ביוני 2017

מחברת - אבל קצת אחרת

נראה לי שסיימתי את הזמנות המחברות לשנה זו. 
62 מחברות עד עכשיו. 

תובנות? כשעושים עשרות מאותו סוג היצירתיות נכבית. שזה אומר שאתמול רציתי לשבת להכין משהו אחר, והמח שלי היה לגמרי ריק! לא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר. 
אז מצאתי את עצמי מכינה עוד מחברת (בשבילי לשם שינוי), אבל בסגנון אחר. 

פרקתי איתה. עטפתי בשחור לגמרי. בלי חלוקה מקדימה. והתייחסתי אליה כאל דף אלבום / כרטיס ברכה. 

זה אחר, אבל לא סגורה על זה.


עם הסגירה של הגומי:




ובלי הגומי (שעושה קצת רעש ביניים): 



 ותקריבים:







והצד האחורי:




תובנות:

1. אני ממש אוהבת להכין מחברות. אבל שמתי לב שבתקופות שבהן אני מכינה המון מחברות אני פחות יצירתית בדברים אחרים. מה שמראה שכמו בכל דבר אחר בחיים - לא נחמד להגזים בשום דבר (:

2. פעם שניה שאני מפרקת מחברת. עדיין מפתיע אותי כמה שזה פשוט.

3. אני מאוד אוהבת את הסגירה של הגומי, אבל חייבת לציין שהיא קצת "מלכלכת" את המראה הנקי מקדימה. וזה חלק ממה גרם לי לנסות להגיע למחברת עם מראה לא מחולק, כי כשיש חלוקה לשני צבעים מקדימה, ועוד גומי, זה יוצר קצת יותר מדי חלוקות לטעמי. מקווה שלמשהו יש מושג על מה ברברתי כאן (:

4. לא סגורה על הקישוט של הכריכה הקדמית. כאילו, זה בסדר, אבל לא מעבר. מבינות למה אני מתכוונת?

5. מדבקות, כרגיל,  יעל יניב.

יום שבת, 10 ביוני 2017

מתנות קטנות

מזמן לא יצא לי להכין מעמדי עטים מעץ.
למרות שכבר הכנתי כלי די דומה מנייר, עדיין לכלי מהעץ יש נוכחות אחרת.

אז הנה שני כלים חדשים:

את הראשון הכנתי להחלפה קטנה בין חברות:

















והשני היה מתנה לגברת פם שחגגה יום הולדת:

















תובנות:

1. יש כאלה שמעדיפים להשאיר את העץ טבעי. אני אישית חושבת שכשהכלי צבוע הוא נראה יותר איכותי ומשודרג.

2. מאוד אוהבת את שני צבעי הבסיס האלה. ורוד בייבי לכלי הראשון ואפור לכלי התחתון.

3. הדבקה של דגלון או משהו קטן בפנים, בתוך הכלי, מוסיפה המון.

4. מאטינג אפור לכלי אפור עם רקע אור - לא תורם כלום ):

5. כשאומרים לך להכין משהו קטן להחלפה קטנה, לזכור שבעצם מדברים על החלפה גדולה ומושקעת, כמו מיני אלבום, ולא להכין כלי לעטים! אבוי לבושה (:

יום שבת, 3 ביוני 2017

מפרקים למחברת את הצורה

שנים שאני רוצה לפרק מחברת.
מאות מחברות הכנתי עד היום. והשידרה תמיד נקודת חולשה.
היא פשוט לא יוצאת מוקפדת ומדוגמת כמו שהייתי רוצה.
אבל למי יש כח / אומץ לפרק מחברת?

ואז קיבלתי מאלה (ציפור דרור) מחברת נהדרת, והשידרה שלה הייתה מושלמת. והחלטתי לעשות מעשה.

אז בהזדמנות הראשונה, שבמקרה הייתה יום למחרת, במפגש יצירה צבעוני וססגוני עם כמה חברות, פרקנו למחברת את הצורה. 

וככה זה יצא:











תראו איזה מושלם יוצאת ככה השידרה:




פעם ראשונה שאני מלבישה פינות מתכת (:








ומאחורה כדי שתראו את הניטים והגומי (עוד פעם ראשונה). גם הם בהשראתה של אלה:













תובנות:

1. מבחינת גימור, זאת איכות אחרת לגמרי. פשוט עולם אחר.

2. זאת הרבה יותר עבודה. אין לי כוונה לפרק כל מחברת שאני אכין מעכשיו. אבל בטוחה שבכל זאת מדי פעם אפרק לכמה מחברות את הצורה (:

3. מאוד דומה להכנת מיני אלבום ספר. ברגע שפרקנו את המחברת מהכריכה, עוטפים את הכריכה כמו בכל מיני אלבום. לאחר מכן מדביקים את הדף הראשון והאחרון חזרה לכריכה.

4. חשוב לעבוד עם מחברות שיש להם בין הכריכה לדפי הכתיבה עוד דף עבה, צבעוני. זה הדף שאותו נדביק אחרי הפרוק חזרה אל הכריכה. דף שורות רגיל ודק לא מספיק חזק לדעתי ויתלש עם הזמן. אני עובדת עם מחברות איכותיות של Campus.

5. לפעמים הכריכה של המחברת נפצעת בפרוק. לא נורא. שימו קצת סלוטייפ או דבק במקום הפצוע. ממילא מכסים את כולה. 

6. להבדיל ממיני אלבום - אין צורך לשים על הכריכה דף פנימי להסתיר את החיבורים. שני דפי המחברת שיודבקו חזרה אל הכריכה עושים את אותה עבודה.

7. מאוד אהבתי את הגומי והניטים. לגמרי הולכת לאמץ. שמים אותם לפני שחיברתי את המחברת חזרה.
על הדופן האחורית מדדתי כאינטש מלמעלה ולמטה, וכאינטש מהדופן הימנית, וסימנתי איפה לנקב חורים. שמתי ניט. השחלתי גומי תחתונים עגול סטנדרטי, והדבקתי בפנים של הכריכה. 

8. פרוק המחברת מאפשר לעטוף אותה בצורה מאוד מדוייקת ככה שהשדרה שונה מהכריכה הקדמית והאחורית. כמו מיני אלבום. מבינות למה הכוונה? (תסתכלו בתמונה הלפני אחרונה, רואים כמה מדוייק הרוחב שבו השדרה ממשיכה על הכריכה מקדימה ומאחורה?) זה היה שינוי מרענן.

9. החתולים והמילה - מדבקות של יעל יניב.