מפרקים למחברת את הצורה

שנים שאני רוצה לפרק מחברת.
מאות מחברות הכנתי עד היום. והשידרה תמיד נקודת חולשה.
היא פשוט לא יוצאת מוקפדת ומדוגמת כמו שהייתי רוצה.
אבל למי יש כח / אומץ לפרק מחברת?

ואז קיבלתי מאלה (ציפור דרור) מחברת נהדרת, והשידרה שלה הייתה מושלמת. והחלטתי לעשות מעשה.

אז בהזדמנות הראשונה, שבמקרה הייתה יום למחרת, במפגש יצירה צבעוני וססגוני עם כמה חברות, פרקנו למחברת את הצורה. 

וככה זה יצא:

תראו איזה מושלם יוצאת ככה השידרה:

פעם ראשונה שאני מלבישה פינות מתכת (:

ומאחורה כדי שתראו את הניטים והגומי (עוד פעם ראשונה). גם הם בהשראתה של אלה:

תובנות:

1. מבחינת גימור, זאת איכות אחרת לגמרי. פשוט עולם אחר.

2. זאת הרבה יותר עבודה. אין לי כוונה לפרק כל מחברת שאני אכין מעכשיו. אבל בטוחה שבכל זאת מדי פעם אפרק לכמה מחברות את הצורה (:

3. מאוד דומה להכנת מיני אלבום ספר. ברגע שפרקנו את המחברת מהכריכה, עוטפים את הכריכה כמו בכל מיני אלבום. לאחר מכן מדביקים את הדף הראשון והאחרון חזרה לכריכה.

4. חשוב לעבוד עם מחברות שיש להם בין הכריכה לדפי הכתיבה עוד דף עבה, צבעוני. זה הדף שאותו נדביק אחרי הפרוק חזרה אל הכריכה. דף שורות רגיל ודק לא מספיק חזק לדעתי ויתלש עם הזמן. אני עובדת עם מחברות איכותיות של Campus.

5. לפעמים הכריכה של המחברת נפצעת בפרוק. לא נורא. שימו קצת סלוטייפ או דבק במקום הפצוע. ממילא מכסים את כולה. 

6. להבדיל ממיני אלבום - אין צורך לשים על הכריכה דף פנימי להסתיר את החיבורים. שני דפי המחברת שיודבקו חזרה אל הכריכה עושים את אותה עבודה.

7. מאוד אהבתי את הגומי והניטים. לגמרי הולכת לאמץ. שמים אותם לפני שחיברתי את המחברת חזרה.
על הדופן האחורית מדדתי כאינטש מלמעלה ולמטה, וכאינטש מהדופן הימנית, וסימנתי איפה לנקב חורים. שמתי ניט. השחלתי גומי תחתונים עגול סטנדרטי, והדבקתי בפנים של הכריכה. 

8. פרוק המחברת מאפשר לעטוף אותה בצורה מאוד מדוייקת ככה שהשדרה שונה מהכריכה הקדמית והאחורית. כמו מיני אלבום. מבינות למה הכוונה? (תסתכלו בתמונה הלפני אחרונה, רואים כמה מדוייק הרוחב שבו השדרה ממשיכה על הכריכה מקדימה ומאחורה?) זה היה שינוי מרענן.

9. החתולים והמילה - מדבקות של יעל יניב.