יום שבת, 15 בדצמבר 2012

איקסים

ניסיון ראשון בריקמה (:

אני משוגעת על ציפורי האהבה הנאיביות האלה (:

קניתי את הדוגמא באחת החנויות באטסי בחמש עשרה שח בערך.

שיניתי אותה מעט - צבעים בהירים יותר מהמקור, ובמקום ענף ירוק בין הציפורים, העדפתי לרקום רק לבבות.

כשסיימתי הבנתי שאין לי מה לעשות עם זה, אז החלטתי להדביק על קנווס וליצור תמונה.
הוספתי מסגרת רקומה, עם טיפורים כמובן (בכל זאת צריך לתת את ה- touch האישי שלי), פרמתי מעט את השוליים, והדבקתי על קנווס צבוע לורוד בהיר.


את שולי הקנווס קישטתי בסרט סאטן חום כהה, שממנו יצרתי גם לולאה לתליית הקנווס.




תובנות:
1. יצא נחמד מאוד אבל אני לא בטוחה שיהיה פרוייקט נוסף.
2. כייף שאפשר לרקום בכל מקום, גם בסלון עם אנשים, ולקחת את הריקמה מחוץ לבית, ולא ליצור רק בבידוד בחדר היצירה.
3. רקמתי כמה שעות ברצף - וביום למחרת קמתי עם כאבים ביד. ממש הרגיש כמו דלקת. כנראה שמפעילים פה שרירים שלא רגילים להפעיל בשוטף. זה גרם לי להאט מאוד את הקצב לאחר מכן.
4. כדאי להחליט מראש אם אתה הסטרי על כל פיקשוש או לא. אני החלטתי שאני לא (: זה מאוד הקל את העיניינים ולא הייתי צריכה לפרום כמעט בכלל. אבל זה גם תלוי בדוגמא. בדוגמא שלי הפיקשושים כמעט שלא נראים לעין.
5. גם לאחר גיהוץ לא הצלחתי להפיטר מהסימן של החישוק על הבד.
6. נרשמה 0 התלהבות מהבעלול, והתלהבות שולית משאר הנוכחים בחיי.


יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

מחברות מטופלות - אוהבת!

עוד שתי מחברות מטופלות - הפעם בדפים.

את האמת, אני יותר נהנית להכין את המחברות כשהן עטופות בדפים.
אני מרגישה חופש יצירתי יותר גדול ככה..

 
כל האלמנטים בתלת מימד:

 
 
 
 
 

והשניה:

 
 רואים קצת את התלת מימד?

 

 

תובנות:

1. אני ממש, אבל ממש, נהנית להכין מחברות מטופלות (:
2. אני יותר נהנית להכין את המחברות כשהן עטופות בדפים, מאשר בבדים, למרות שיש בעטיפת בד משהו מאוד מרשים...
3. אוהבת לתת גם touch בכריכה האחורית. זה פחות מתאפשר כשהדף המרכזי "רועש".
4. פעם הבאה, לנסות לצאת קצת מהסגנון "שלי" ולהכין משהו קצת שונה.
5. שילוב כפתורים בכריכה האחורית - לא טוב. מקשה על הכתיבה. בכריכה הקדמית קל יותר להסתדר עם זה.
6. אלמנטים בדבק תלת מימד - מוסיף המון (כרגיל).
7. המחברות יותר קלות לעטיפה מהפנקסים, ויותר שימושיות.
8. לחפש מקום יותר זול (עולות לי 20 שח כל אחת).


 

יום שבת, 24 בנובמבר 2012

עורכת ניסויים

כבר מזמן רציתי להכין תיק חדש. התיק שאני משתמשת בו היה מהמם ושימושי, אבל גמור.
ורציתי הפעם להכין תיק מעור. או מדמוי עור אם אין ברירה.
אז קניתי בנחלה דמוי עור בצבע חום כהה והוא המתין לי מזה כמה חודשים בארון.

לפני שבוע התחלתי לתפור אותו.
זה התחיל מצויין!
ואז התחלתי עם השטויות שלי...

הלכתי על הגיזרה של התיק הקודם - כי אני באמת מאוד נהנית ממנו. אחרי הכל, הוא מותאם בדיוק לצרכים שלי.
אבל החלטתי להכניס שני שינויים בתיק.
1. רציתי "להחביא" את הריצ'רץ' העליון, כך שהתיק לא יהיה סגור למעלה כמו תיק איפור.
2. רציתי רצועה שניתן לכוון את אורכה כך שלפעמים אוכל ללכת עם התיק באלכסון.

שילבתי בתיק בד קנווס מהמם.
אני מאוד אוהבת את איך שהוא יצא, ואת הגיזרה שלו!!!

מצליחים לראות את הידיות שלו?
יש שתי "אוזניים" שמחוברות לתיק, ואליהן מחוברת טבעת בצורת חצי עיגול.
אל הטבעות חיברתי את הרצועה. את האורך של הרצועה אפשר לשנות כך שתהיה באלכסון, או רצועה כפולה רגילה.


מצליחים לראות איך התיק נראה מלמעלה? הריצ'רץ' כאילו "נבלע" בפנים, כך שמי שמסתכל מקדימה או מהצד רואה תיק עם "נפח" ולא תיק עם ריצ'רץ' כמו של תיק איפור, כמו שקרה לי בתיק הקודם...

יש לו כיס מקדימה, מבד קנווס, גם לפרקטיות וגם לנוי.


ויש לו גם כיס עם ריצ'רץ' מאחורה.



ובגלל שבאמת קיטרתי הרבה על הבאגים - אני חייבת להגיד שכל אזור החיבור של הריצ'רץ העליון יצא מזעזע. אני יודעת שאתם לא רואים את זה בתמונות. כן, בכל זאת בחרתי את התמונות היותר טובות, אבל תאמינו לי. התיק כבר גמור שבוע ועוד לא התחלתי ללכת איתו, ויש סיבה ):

בנוסף הייתה לי בעיה עם התפירה. חלק מהזמן המכונה חירפנה אותי והתפרים לא יצאו יפים. היו בהם קפיצות או בליטות. אני לא יודעת אם זה קשור לעבודה עם דמוי עור או לא. צריכה לבדוק את זה...

בקיצור, הרבה פוטנציאל, אבל אולי באמת כדאי לחפש לפעם הבאה גיזרה מסודרת???

ובגלל שהייתי צריכה חוויה מתקנת, הכנתי לעצמי קלאצ' מאותו דמוי עור.

גיזרה מאוד דומה מקדימה. כלומר כיס חיצוני מבד קנווס.


ריצ'רץ' מאחורה.
ניסיתי להתחכם וליצור פה ריצ'רץ' אחר.
מי שתסתכל טוב שתראה שזאת לא הצורה הרגילה בה עושים כיס פנימי עם ריצ'רץ'...



פתוח - זוית מקדימה:

 
 פתוח - זוית מאחורה:



הבעיה המרכזית שנתקלתי בה - הצלחתי לאבד את החוט תפירה בצבע חום כהה מהתיק הקודם - אז לא יכולתי לעשות top stich והגימור באזור הריצ'רץ' נראה ככה פחות יפה...


פינת הפירגון:
אל הבלוג של סתו (שלישקל'ך) הגעתי דרך אחת התגובות שלה אצלי בבלוג.
מאוד אהבתי את הכרטיסים שלה. תראו את כרטיס העפיפונים פה. את כרטיסי הכפתורים הפורחים פה.
ולקינוח תראו את השלטים המקסימים פה (:


תובנות:
1. תיקים מעור / דמוי עור - מהמם! Big like!
2. בכל זאת קצת יותר קשה לתפור עם דמוי עור. למרות שלא הייתי צריכה מחט מיוחדת.
3. להבא לא להיות כל כך חכמולוגית. אני לא מספיק "מקצועית" בשביל זה.
4. למצוא הדרכה לסוג סגירה הזה.
5. לקנות עוד חוט חום כהה.



 

יום שבת, 17 בנובמבר 2012

מתנות...

1. כמתנה לחנוכת דירה לזוהר הכנתי קנווס שטופל כך שיכיל כיס קטן וכמה ווים.
הוא יכול לשמש לדואר נכנס ומפתחות ליד דלת הבית, או לכמה שרשראות ופתקי memo באחד החדרים....



ומהצד, כדי שיהיה אפשר לראות יותר טוב את הווים הקטנים, שהפעם חוברו כשהם פונים קדימה, ולא כלפי מטה כמו בדרך כלל....


 ובשימוש כדי שתוכלו לראות את הכיס בפעולה (:



האותיות של דפי ורחלי נתנו touch  משלים נפלא (:

2. כחלק מחגיגות יום ההולדת של מיכלי, אחותי המהממת, הכנתי לה פוף:


הוא אח תאום לפוף שהכנתי הביתה לפני כמה זמן, אבל הוא יותר מוצלח, אודות לפספול חום כהה,
ולקרן (פרפרים) שהסבירה לי במייל איך להסתיר את הריצרץ כמו שצריך הפעם (:
הפוף כולו יצא במידה טובה, ולא רפוי כמו שלי.
בקיצור, הצליח לי הפעם (:

 3. נרתיק איפור מהמם, תוצר מקסים מעוד סדנה משגעת עם קרן פרפרים.




תובנות:
1. עבודות עם בד ללא תפירה. מגניב!
2. אוהבת את איך שהקנווס יצא. ואת השימושיות של הכיס והווים.
3. תפירת הכפתורים עליו נותנת לו touch שמאוד אהבתי.
4. הפוף - מ-ה-מ-ם!!! זה שיש לי בסלון בבית שימושי בלי סוף.
5. תיק איפור - תוצר מקסים, אבל אין מצב שאני עושה אותו שוב. לא פשוט בכלל. אפילו לא העתקתי את הגיזרה (:

יום שבת, 10 בנובמבר 2012

מחברות

בזמן האחרון יצא לי לעטוף מלא מחברות.

מדובר על מחברות עם כריכה קשה, ודפים די עבים. הן עולות לי 19 שח בקרביץ. אפשר למצוא כאלה יותר זולות, אבל חשוב לי שהדפים יהיו עבים.

המחברות עטופות בבד, בהשראת ההדרכה של גלי לעטיפת מחברת ללא תפירה, ובהשראת המחברות והאלבומים העטופים של ענת מפיצקלה.

הן גם מרופדות, מה שנותן להן רכות. זה אמנם קצת מקשה על העבודה, וכמו שרואים בבחלק מהתמונות הבד נראה קצת פחות מתוח וישר, אבל האפקט נהדר.



הבד התכלת פהרחוני הוא קורדרוי דק מהנחלה. יצא מקסים.




דומה אבל שונה:





תובנות:
1. ממש כייף לעטוף את המחברות. וזאת מתנה מקסימה.
2. מתחת לבד יש שכבת לבד - מוסיף רכות מאוד שמשמעותית מאוד ל- look הכללי.
3. לא סובלת את ההדבקה של כל הבדים בפנים - בצד הפנימי של המחברת. חייבת למצוא סיכות בעובי 4 מ"מ ליורה סיכות. זה יפשט מאוד את העבודה. סיכות 6 מ"מ גדולות מדי וקצת מרגישים אותן מבחוץ.
4. עטיפת מחברות כשהבדים אופקיים הרבה יותר קלה. במחברת השניה הבדים אנכיים, וזה מקסים, אבל העבודה הרבה (!!!) יותר קשה.

יום שבת, 3 בנובמבר 2012

מגלגלת ניירות

יום ההולדת של אורית, שמים ירוקים, הכנתי קנווס מחזיק מפתחות:



הניירות המדוגמים מגולגלים ליצירת נפח... וגזורים בצורה של לב.






תובנות:
1. קשה מאוד לשמור על הנייר המדוגם מגולגל. או שצריך דבק ממש חזק. אולי אקדח דבק חם? או שאולי צריך נייר יותר דק? או אולי לגלגל יותר נייר ולהשאיר את הגליל לחוץ בעזרת אטב למשך יותר זמן? אני השתמשתי בדבק סקוצ' ג'ל, וזה היה קשה מאוד.
2. גזרתי לב. הדבקתי את הניירות המגולגלים אחד אל השני, ואז אל הלב. הפכתי וגזרתי לפי הלב. קשה לביצוע. הניירות המגולגלים לא נגזרו בצורה שהייתה מספיק "יפה" לטעמי. ולפעמים קצת נפתחו.
3. האפקט הכללי צבעוני ומיוחד, וסה"כ אני אוהבת, אבל חושבת שלא אשתמש בטכניקה הזאת בהמשך.

יום שבת, 27 באוקטובר 2012

כל מני ...

הפוסט הזה יראה כמו גיבוב של דברים שלא קשורים אחד לשני ):
המון דברים שהכנתי ולא הספקתי לפרסם.
חלקם נמסר "חם מהתנור" ככה שאפילו אין תמונות נורמליות, רק תמונות אייפון. די מזעזעות
כשמעבירים אותן למחשב, אבל כן בחרתי לשתף כי הם חלק מחוויית היצירה שלי (:

תיק כלי איפור לחברה מהעבודה שחגגה יום הולדת:


הוא מרופד ב-לבד, בנוסף לפליזולין. ולכן הוא די רך ועבה.

ובמפנים:



תיק איפור קטן לבת דודה של בעלי:


מבפנים:
כמו שאפשר לראות - עדיין לא מרוצה מסגירת הריצרצ.
עובדת לפי ההדרכות. לפעמים זה מצליח, ולפעמים כמו בפעם הזאת, לא ):


יש לו בוקסינג בצד, שנותן לו נפח יפה וקצת יותר נוכחות.
מזה אני דווקא כן מרוצה (:



קופסת קורני מטופלת שהפכה לקופסה לדפי ממו.
לכל מי ששאלה מה זאת קופסת קורני - הנה קישור לדוגמא.
נצמדת במגנטים לדלת הכניסה או למקרר.
מתנה לשני הבנים של חברה מהעבודה שלי.
מה יותר מתאים ממפלצות?









שני משחקים נוספים שעשיתי עם וואשי.
לא הספקתי לצלם. רק באייפון. והם כבר נחטפו.
אז התמונות מזעזעות...

מכירים את המגנטים של פרסומות כאלה שמצמידים לנו לדלתות של הבית? אז בהשראת יעל יניב הכנתי כמה. התמונה מזעזעת, ולא רואים את האפקט של התלת מימד, אז תצטרכו להאמין לי....



ותופסנים מקושטים בוואשי




סלסלת חבל תפורה (כמו זו) לפי ההדרכה שנתנה לי פעם דיקלה:
קונים חבל בעובי 4 מ"מ או 6 מ"מ בטמבור, מלפפים סביבו רצועות בד ברוחב 3 סמ בערך, ותופרים בתפר זיגזג.



סלסלת קרושה שמצאה בית אצל רוני. עוד צילום של אייפון ):




מנורת לילה לפי ההדרכה של דנה ישראלי:
לא השתמשתי במפל אלא פליזולין רגיל. עדיין יצא יופי.
לא השתמשתי בסרט אלכסון בסגירות. למטה השתמשתי בסרט פונפונים. אהבתי.
למעלה בסרט רגיל - פחות אהבתי. פה הייתי צריכה ללכת לפי דנה ולעבוד עם סרט אלכסון להסתיר את המתכת.
סה"כ יצא מקסים!
זה לא עובר טוב בתמונה, והקיר מאחורה סגול אז גם אין קונטרסט, אבל באמת שזה יצא משגע (:




ולסיום, שני כרטיסי ברכה חדשים:





תובנות:
1. ריפוד תיק האיפור הופך עבודה פשוטה להרבה יותר מסובכת.
2. עדיין לא מצליחה לעשות את הסיומת היפה לריצרצים.
3. קשה לי להכין דברים לבנים ): מה אני אעשה, זה פשוט לא זורם לי ): 
4. הוואשי עדיין מגניב. אבל - יש כאלה שפשוט לא נדבקים טוב, ומהר מאוד משתחררים. אני מוצאת את עצמי מחזקת אותם עם דבק. אז מה הרעיון?

יום שבת, 20 באוקטובר 2012

דפי אלבום

במהלך השנה האחרונה הצטברו לי המון תמונות מקסימות על האייפון.
ברגע של מעשה (בכל זאת היה חופש...) הורדתי את התמונות הנבחרות והדפסתי אותן בחנות צילום.

אז יש לי שני דפים חדשים (:

הראשון על בסיס דף חום כהה, משלב קצת תפירה בדף.
אוהבת את הקונטרסט שמאפשר לי הרקע הכהה עם התמונה והקישוטים.
אני מאוד אוהבת את התוצאה הסופית.
 

 
 
 

השני על בסיס נייר קראפט.
בגלל הרקע בתמונה, השתמשתי בניירות קצת פחות אופייניים לי (:
גם הפעם הייתי מאוד מרוצה מהתוצאה (:




הרגשתי שקצת העמסתי עם הכתיבה, אבל הזכרונות יותר חשובים משלמות העיצוב, נכון? (:

תובנות:
1.אין על ניירות רקע חלקים. הם מאפשרים לתמונה לקפוץ החוצה. בכל זאת - לב העניין הוא התמונה.
2. אוהבת להשאיר space בעמודים.
3. אוהבת את השילוב של התפירה בדפים. לא להתעצל (:
4. להדפיס תמונות לעיתים יותר קרובות.