מתלה כיסים תפור

השבוע רוני (מילשייק) הציעה שנפגש לערב תפירה.
לפני כמה חודשים לקחתי מחמתי את מכונת התפירה הישנה שלה.
ניסיתי שניים שלושה דברים, וזנחתי אותה לאנחות.
אבל ההצעה של רוני קסמה לי.
יש משהו ביצירה ביחד.

אתמול רוני ומיטל באו אלי.
לרוני יש כל כך הרבה ציוד - אני ירוקה מקנאה.
והיא מצויידת גם בטונה של סבלנות.
מתברר ששימוש בכלים נכונים (גלגלת, משטח חיתוך ענק, וסרגל שקוף) עושים הבדל משמעותי.
התפירה עצמה הולכת די מהר. הסיוט הוא החיתוכים והמדידות.
ועם הציוד הנכון הסיוט פחות סיוטי (:

התיישבנו על הדרכה מושלמת (!!!) של ענת דביר (הניק של זיקוקית תפוס) ואחרי כמה שעות של
חריקות, יאוש, עצבים ופה ושם גם קצת נחת והנאה, התקדמנו די יפה. היום בבוקר החלטתי שאם אני
לא מסיימת היום, עכשיו, כשהילדות בגן/בי"ס, הכיס ישאר לנצח בלי שאסיים אותו.

אחרי פרימה, תפירה, פרימה, תפירה, ועוד קצת (טוב, הרבה) פרימות, הצלחתי לסיים (:

כן, הוא לא מושלם. רחוק מזה. אבל אני בשוק מזה שסיימתי אותו בכלל (:

הכיס וקישוט קטנטן...

תודו שהבד של הבטנה מושלם!

רוני ומיטל, תודה על ערב חברתי נהדר.
רוני, תודה על הסבלנות האינסופית.
ולענת דביר על הדרכה נפלאה שעשתה את החיים קלים - אם אפילו אני עם אפס ידע בתפירה הצלחתי, זה אומר שההדרכה שלה באמת משהו מיוחד (: