לוחות הודעות התגלו כמוצר מקסים. ארבעה לוחות. כל אחד שונה מבחינת "שיטת העבודה" שלו: 1. לוח ראשון: קנווס מקושט בבדים. בהשראת ענת מפיצקלה . הנעצים משאירים חורים בלוח. חורים בגודל שניתן לראות. לא הפריע לי (: 2. לוח שני: קנווס נוסף - מצופה בדים - שוב בהשראת ענת מפיצקלה. הפעם יש חוטי דיג מרושתים באלכסון על כל הקנווס, מה שמאפשר לתלות פתקים / תמונות ללא נעצים. אני מניחה שזה מומלץ יותר לילדים, אבל איכשהו פחות התחברתי לשיטה הזאת. היש בדים מושלמים מאלה????  מצליחים לראות את חוטי הדיג? 3. לוח שלישי: בהשראת מיכל (כספית) המוכשרת כל כך, שהכינה את  לוח השעם המהמם הזה , וענתה בסבלנות אין קץ על שאלותי. עקבתי אחרי הנחיותיה: צבעתי את המסגרת בלבן, גזרתי בד בגודל השעם. כיסיתי את המסגרת, ריססתי דבק, הדבקתי את הבד, והדבקתי סרט במסביב. תהליך מאוד פשוט שהצלחתי להרוס לגמרי: הדבק לכלך לי את המסגרת. למרות שנזהרתי. כנראה ריססתי יותר מדי דבק, והוא גם עבר דרך הבד והכתים אותו. נהדר ): גם כאן, כמו בלוח הראשון (מקנווס) רואים את החורים של הנעצים בבד. ...

תודה לכולכן על התגובות החמות בפוסט הקודם. אני קוראת את התגובות שלכן שוב ושוב, בשקיקה ובשמחה (: התגובות שלכן הן אלו שנותנות לי את האנרגיה להמשיך ולתחזק את הבלוג בקביעות, ולהעלות בכל יום רא שון פוסט. אז - תודה (: ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ המתנה השלישית והאחרונה של החלפת דג הזהב הייתה פתוחה לדימיון יחסית - משהו בשבילך. הכנתי לענבר, הדייגת שלי, קנווס בהשראת כרטיס ברכה מקסים שראיתי פעם ברשת (יש למשהי קישור אליו?). זה הקנווס: ותקריבים:  תהליך העבודה: 1. עדי (הבת שלי) צבעה את הקנווס. השארתי אותו בצביעה לא מלאה אלא גסה. במקומות מסויימים יש אפילו מעט התנפחות מאקדח החום בו השתמשתי - לא הפריע לי. השארתי כמו שזה ולא תיקנתי - בכוונה. אהבתי את המכלול. שלא יצא סטרילי מדי. 2. החלטתי שאני תופרת את הניירות המדוגמים לקנווס. כנראה בהשפעת תפירת הנייר מהפוסט הקודם - תפירה שהניבה תוצאות שכל כך אהבתי. וכמובן שלא ניתן לתפור את הקנווס במכונה עם מסגרת העץ שלו. אז בהשראת ענת מפיצקלה פרקתי את הקנווס מהמסגרת...

הפרוייקט השני בהחלפת דג הזהב היה החלפת משאלות, ונמסר בערב ראש השנה. הרעיון שלי היה כזה. לכולנו יש יעדים ומשאלות לשנה החדשה. הרבה מהם לא נמצאים בשליטתנו, אבל חלקם כן. רובנו לא מוצאים אנרגיות וכוחות להוציא לפועל את מה שכן בשליטתנו. חשבתי שאם "אפרק" את השנה ל- 12 חודשים, ואעשה "מעקב" צמוד, אולי ענבר תקבל דחיפה קטנה לקראת התקדמות וביצוע (: אז הכנתי ל ענבר 12 כרטיסיות. אחת לכל חודש. המטרה היא לכתוב בכרטיסיה הראשונה יעדים לחודש הקרוב. מטרות. שאיפות. ואז בחודש הבא לעבור עליהם, לראות מה השגתי ומה לא, ולמה, ולכתוב בכרטיסיה הבאה את המטרות והיעדים לחודש הבא, במטרה לקבל אנרגיה מחודשת, וכך הלאה והלאה במשך שנה. כל כרטיסיה מורכבת מ"בית" תפור ותגית פנימית שעליה אמורים לכתוב. כך נראות חלק מהכרטסות כשהן נפרדות:   וה"בתים": מראה כללי של הכרטיסיות:     ועל הדרך תמונה של הכל מאחור (:   ועכשיו לאוסף תמונות של הפרטים הבודדים (:                     ...

כש גלי הציעה החלפת דג זהב, כמעט כולנו קפצנו על ההצעה. הרעיון הוא שכל משתתפת ממלאת שאלון אישי, ולפי השאלון מי שהגרילה אותה,  מכינה לה שלוש משאלות. אני הגרלתי את ענבר, ברבימה , המוכשרת בטרוף, ואין מאושרת ממני (: המשאלה הראשונה הייתה החלפת ילדות. ענבר כתבה שבילדותה רצתה להיות מורה. מפה זה היה קל (: לקחתי מסגרת תמונה מעץ.  ציפיתי בנייר וקישטתי, ובפנים הדבקתי דף שמיועד לכתיבה בגיר. הצבעים בתמונה יצאו עם גוון קצת כחול, אבל אפשר להתרשם... וקצת יותר קרוב: תובנות: 1. את הדופן של המסגרת מסביב ציפיתי בוואשי. נעזרתי בדבק להדביק אותו, והוא עדיין לא נדבק מספיק חזק. בסוף ממש שמתי עליו נייר סלוטייפ שקוף. פחות יפה אבל קצת יותר עמיד. חושבת שלא אשתמש יותר בוואשי כציפוי למסגרת. וחבל, כי זה מקסים בעיני. 2. הרעיון המקורי היה להכין לענבר מסגרת לתמונת ילדות משפחתית. לכן כתוב למטה "so us". אבל אחרי התלבטויות החלטתי על מסגרת דו שימושית. והוספתי את הנייר השחור לכתיבה על גיר. בסוף לא נראה לי שענבר אי פעם תשתמש בזה כמסגרת לתמונה, אז הכיתוב "קצת" לא מת...