גלגולו של לוח

לוחות הודעות התגלו כמוצר מקסים.

ארבעה לוחות. כל אחד שונה מבחינת "שיטת העבודה" שלו:



1. לוח ראשון:

קנווס מקושט בבדים. בהשראת ענת מפיצקלה.

הנעצים משאירים חורים בלוח. חורים בגודל שניתן לראות. לא הפריע לי (:

2. לוח שני:

קנווס נוסף - מצופה בדים - שוב בהשראת ענת מפיצקלה.

הפעם יש חוטי דיג מרושתים באלכסון על כל הקנווס, מה שמאפשר לתלות פתקים / תמונות ללא נעצים.

אני מניחה שזה מומלץ יותר לילדים, אבל איכשהו פחות התחברתי לשיטה הזאת.

היש בדים מושלמים מאלה????

 מצליחים לראות את חוטי הדיג?

3. לוח שלישי:

בהשראת מיכל (כספית) המוכשרת כל כך, שהכינה את לוח השעם המהמם הזה, וענתה בסבלנות אין קץ על שאלותי.

עקבתי אחרי הנחיותיה: צבעתי את המסגרת בלבן, גזרתי בד בגודל השעם. כיסיתי את המסגרת, ריססתי דבק, הדבקתי את הבד, והדבקתי סרט במסביב.

תהליך מאוד פשוט שהצלחתי להרוס לגמרי: הדבק לכלך לי את המסגרת. למרות שנזהרתי. כנראה ריססתי יותר מדי דבק, והוא גם עבר דרך הבד והכתים אותו. נהדר ):

גם כאן, כמו בלוח הראשון (מקנווס) רואים את החורים של הנעצים בבד. וזאת למרות שהפעם הבסיס הוא לוח שעם.

הבד המושלם הזה מדנדו בנחלה. דרך אגב, קיבלתי שם שרות שלא מהעולם הזה (: ביג לייק.

4. הלוח הרביעי:

אם אתם שואלים אותו, זה הלוח הכי יפה והכי מוצלח (:

הבסיס הוא לוח שעם. חתכתי ספוג בגודל השעם. ריססתי (הפעם במעט דבק - בכל זאת לומדים מניסיון) והדבקתי. נהיה גובה אחיד לשעם ולמסגרת. קישטתי בבדים ובסרטים (הסרט עם הנקודות הוא חום כהה כמובן, ולא שחור).

גם פה רואים את הנעצים, אבל אני חושבת שקצת פחות. אולי בגלל הספוג?

הלוח רך ונעים, לא רואים את הלכלוכים של הדבק, ואני ממש (!!!) אוהבת את התוצאה (:

תובנות:

1. לוחות הודעות - ביג לייק.

2. קנווס או שעם - שניהם בסדר. לא ממש ראיתי הבדל מבחינת השימוש. בשניהם הנעצים משאירים חורים בבד.

3. מבין ארבעת השיטות - הכי אהבתי את האחרונה, למרות שגם הלוח הראשון היה בסדר.

4. ספרי דבק - נראה לי להיט, אבל צריך ללמוד לעבוד איתו.