מי אמר מיני? כן, עוד מיני (:

תודה לכולן על התגובות והעידודים בפוסט הקודם.
נחמד לדעת שאני לא לבד פה, מפטפטת את עצמי לדעת (:

לכל הסקרניות - הכרטיס שהכי אהבתי היה כרטיס מספר 4. לגמרי אוהבת אותו.
והכרטיס שהכי פחות אהבתי. אפשר לומר לא סבלתי, הוא כרטיס מספר 5 (:

עדי מהערבה, מיכל מאירי, עננת - שלושתכן ניחשתן נכון את שני הכרטיסים.
רוmות לשלוח לי כתובת במייל? אולי תקבלו איזה פינוק? משהו ממש קטן לתשומת לב?
kundasonim@gmail.com



נראה שבזמן האחרון אני כל הזמן מכינה מיני אלבומים.
אני חושבת שהקונספט הזה של מיני עם כיסים לברכות אישיות ולתמונות ממש מוצלח.

הפעם - מיני שהוזמן לבחורה שעוזבת מקום עבודה, והחברים מהעבודה רצו משהו אישי כמתנת פרידה.

תובנות:
1. בחלק מהכיסים הקישוטים מודבקים כך שהם מציצים החוצה מעבר לכיס.
למשל הפרפר והפרח (שלוש תמונות מהסוף) והלבבות בכפולה הראשונה.
ביג לייק! לאמץ בעתיד (:

2. גם כאן השתמשתי במעין מיני אלבומים כדי לשלב את התמונות בכיסים. 
אני מוצאת שזה חמוד מאוד ופרקטי.

3. המיני כולו לא סגנון הדפים הרגיל שלי. אבל בסה"כ אני מאוד אוהבת את איך שהוא יצא.
תראו את הכריכה. בכלל לא הסגנון שלי, ויחד עם זה, מאוד אני (:


פרסמתי בזמן האחרון כל כך הרבה מיני אלבומים, שבטח כבר כתבתי הכל (:


תשובות לקוראים:

לאנונימית ששאלה מה הבסיס של כרטיסי הברכה - או קונה קיבלת דפי ציור בגודל A5 בחנות מכשירי כתיבה. כשתולשים דף ומקפלים בדיוק באמצע יוצא גודל כרטיס מושלם (:
קישור לפנקס כזה לדוגמא
שימי לב שחשוב שניתן יהיה לתלוש דפים, ולא פנקס עם ספירלה שפוצעת את הדפים.
כשבא לי לחסוך או גודל כרטיס אחר - אני משתמשת בבלוק ציור של ילדים בבית ספר. עולה כמה שקלים בודדים והעובי שלו מצויין.