ברוך שלנו

לפני קצת יותר משנה נפטר דוד שלי, ברוך.
הוא היה איש מאוד צנוע ומיוחד, עם גישה מ-ד-ה-י-מ-ה לילדים, ומותו השאיר אחריו חלל גדול.
כשדודה שלי ביקשה שאכין אלבום זיכרון, מאוד התרגשתי.

בשמחה הייתי משלבת תמונות ומקשטת, אבל דודה שלי ביקשה לבחור אותן לאט לאט, ביחד עם הבן שלה, אלוני. אז זרמתי.

זה ללא ספק האלבום הכי גדול שהכנתי עד היום (8" על 10"), וזה שליטל סרבגיל חוצב ישבה איתי להכין את השלד שלו (אולי יותר נכון להגיד שאני ישבתי איתה להכין את השלד שלו?) מאוד הקל על המלאכה. תודה ליטל. את ממש בוב הבנאי (:

האלבום בנוי בשיטה של השידרה הסמויה, כדי שיהיה מספיק חזק, והכיסים הסמויים פונים כלפי מעלה, כדי לאפשר לשלב פלאפים גדולים עם עוד מקום להרבה תמונות ושירים.

כריכה:

תראו את כל הפלאפים מלמעלה. כמה שזה יפה:

בפנים:

הפלאפים מאוד גדולים. הם 7" על 9" כלפי חוץ, שזה כמעט הגודל של הדף עצמו.
החלק הפנימי והחיצוני של הפלאים בעצם מאפשר לשלב באלבום פי 3 תמונות!

הנה הרמתי את הפלאפ למעלה:

ןהנה כל הפלאפ בחוץ. זה 2 דפים של 7" על 9". ממש גדול .

עמוד שני:

עמוד שלישי:

עמוד רביעי:

עמוד חמישי:

עמוד שישי:

והכריכה האחורית:

ומראה כללי לסיום:

תובנות:

1. יש משהו מאוד מרשים ואלגנטי באלבום כזה גדול, וסטאק כזה רגוע.

2. בזכות הפלאפים יש המון מקום לתמונות. צריך לקחת בחשבון שזה דורש הרבה מאוד חומרים. תאכלס מכל דף 12" על 12" מוציאים רק דף אחד לאלבום, ורק חצי פלאפ!

3. הרבה יותר כייף לעשות אלבום בכזה היקף עם חברה שעוזרת.

4. גם הפעם בחרתי לעשות את הכפולות מדפים מדוגמים זהים. השילוב של זה ושל פלאפים שונים (לא היו לי מספיק דפים זהים) יצא בסוף מעניין.

5. סטאק אחד לא הספיק לי, אז שילבתי בפלאפים דפים חלקים תואמים. שימו לב שכל דף באלבום צריך שני דפי בסיס ושני דפים מדגמים. לכל פלאפ באלבום צריך 2 דפי בסיס וארבעה דפים מדוגמים! אלבום שדורש ה-מ-ו-ן חומרים.