על כרטיסים ותובנות

יום 99:

היום הכנתי לבד מדוגם (:

יצרתי רקע מפרחים צפופים של דף מדוגם שאהבתי (מסטאק הרמוניה). ביטוי משימר אפור כהה מנצנץ מעל וולום. הכרטיס עצמו עם מאטיג זהה של השימר המנצנץ.

הביטוי מודבק עם נפח.

הנקודות אפוקסי מאפור מנצנץ. לא זהה לשימר אבל הכי קרוב שהיה לי ועובד עם הדף של הפרחים.

יום 100:

כרטיס אחרון לאתגר הזה

כרטיס ברגשות מעורבים.

רקע עם דיו אלכוהולי (תודה לנטע), שחתכתי עם תבנית פרח, ואז החתמתי את קווי המתאר השחורים של הפרח. את הפרחים שיצאו חתכתי וסידרתי לקומפוזיציה. השלמתי מסגרת בעט שחור. ואז נתקעתי נורית הצילה אותי עם 100 באותיות זהב, ופאייטים

אני בוחרת את הכרטיס הזה להיום, כי בעיני הוא דוגמא מופלאה לדרך הארוכה שעברתי במהלך האתגר, ולהתנסויות הרבות והלמידה.

כמה תודות שאני ממש ממש חייבת:

למיכל דנון שלימדה אותי לעבוד עם אוקסייד וחותמות, סטנסלים ומה לא, והייתה פה כדי לתמוך בקיטורים הבלתי נגמרים שלי.

לנורית כליל החורש שתמכה וחיבקה ועזרה. ולימדה אותי לעבוד עם סטנסלים, אמבוסינג חם וערימות של טיפים על הדרך. והרימה אותי כשהיה צריך.

לנטע דביר שלימדה אותי דיו אלכוהולי, סבלה את ההתקשקשויות והבכי שלי על סילואטות למכונה (Scan & Cut) ואת כל שאר הקשקשת שלי

לאורלי וילנסקי שהייתה שם מההתחלה. הרגיעה, ארחה חברה, ייעצה ומיקדה אותי בכל מני שעות לא שיגרתיות.

לרגינה גילביץ, שהשאילה לי ערימות של חומרים, לימדה אותי על הבלטות דיו, ועוד מלא דברים על הדרך, ועזרה לי לבזבז מלא כבף על קניות, כי אין לי כלום .

לאפרת שטרסברג, שלמרות שחצי מהזמן הגיעה להגיב באיחור, אבל עדיין סבלה אותי

ואחרון חביב, תודה לכולכן. תודה על התגובות, הפרגונים, המילים החמות. תודה על ההערות הבונות ועל התמיכה לאורך בדרך. תודה שהייתן שם. בלעדיכן לא היו לי אנרגיות ומוטיבציה להגיע עד לכרטיס ה-100.

מצרפת רשימת קישורים מסודרת לפוסטים של הכרטיסים מהאתגר:

• שבוע 14
• שבוע 13
• שבוע 12
• שבוע 11
• שבוע 10
• שבוע 9
• שבוע 8
• שבוע 7
• שבוע 6
• שבוע 5
• שבוע 4
• שבוע 3
• שבוע 2
• שבוע 1

במסגרת חגיגות ה-100 של כרטיס ביום הכנתי שלושה כרטיסים.

הראשון, עם הטאץ של נורית, פורסם ביום ה-100.

זה השני, והוא לגמרי עם הטאץ של נטע.

היא ניסתה ללמד אותי להשתמש בדיו אלכוהולי. ואני בשקט יכולה להגיד לכן שזה לא פשוט כמו שזה נראה.

יצא לי רקע ממש עלוב וסתמי.

אבל, נטע לקחה את הרקע שהכנתי ותיקנה ושיפצה אותו, והפכה אותו למשהו קסום שאתן רואות פה בכרטיס.

הכרטיס מודבק על שימר אפור כהה, והברכה מאותו נייר, עם וולום מתחת, והגבהה. הנקודה (שנראית ירוקה) היא בכלל טורקיז. לא יודעת למה זה נראה לא קשור בתמונה.

הכרטיס השלישי שהוכן ליום המאה של כרטיס ביום הוא עם תבנית חיתוך של מיכל, ודפים מנצנצים של נורית.

הרקע של הכרטיס ושל הפרח הוא שימר שחור מנצנץ.

הפרח בולט החוצה בכוונה, ואני אוהבת את השובבות שזה נותן.

אני ממש אוהבת, וממש חייבת כזאת תבנית (: אין לי כלום (:

ומפה, אחרי הפוגה קלה, עברתי אל אתגר צבעים.

המטרה הייתה להכין שלוש עבודות, כל אחת מהן משילוב של 3 צבעים שניתנו כחלק מהאתגר.

והייתי צריכה להכין כרטיסים להשראה.

שילוב הצבעים הראשון היה: ורוד פוקסיה, ורוד בהיר, אפור כהה:

שילוב הצבעים השני היה: כחול כהה, תכלת, טורקיז:

שילוב הצבעים השלישי היה ורוד, לבן וזהב:

תובנות:

1. כרטיסי ברכה, כמו רוב הדברים בסקראפבוק, זה "שריר" שצריך לאמן. ככל שהכנתי יותר כרטיסים, ככה הם זרמו לי יותר ובאו לי יותר בקלות. וברגע שהפסקתי לכמה שבועות, כשהייתי צריכה לחזור ולהכין עוד כרטיסים, בהיתי בדף הלבן ולא הבנתי איך בכלל ניגשים ליצור כרטיס.

2. למדתי המון על העוצמה של התגובות, הפידבקים, והחברות שלי. חלק גדול מהכרטיסים התבססו על טכניקות שלמדתי במהלך הדרך, רובן מחברות שנענו לקריאות המצוקה שלי ונפגשו איתי. זה הרחיב לי את הלב, ולימד אותי המון. הבנתי עד כמה התגובות והפידבקים שלכן הם גורם מניע להמשיך. ידעתן להרים אותי כשנפלתי עם כרטיס, ולשמח אותי כשהצליח לי (:

3. גיליתי שאני מאוד לא אוהבת ליצור כרטיסי ברכה עם מנגנונים מסובכים, ובכל 100 הכרטיסים אין אפילו לא אחד עם מנגנון. לעומת זאת גיליתי את דפי הבסיס החלקים, ולגמרי גיליתי את הדיו אוקסייד ואת הסטנסלים.

4. יש דברים שפעם לא עבדו לי והיום עובדים. למשל לפני כשנתיים קניתי איזה 10 אוקסיידים, ואחרי כמה ניסיונות כושלים, מכרתי אותם. ואיכשהו הפעם, עם הסבר מסודר של מיכל דנון-הלד, והתנסויות חדשות עם נורית ורגינה, זה פתאום התיישב אש! התוצרים יצאו מהמם, והבלנדינג עבד. זה נתן לי שיעור בזה שלפעמים צריך להתנסות שוב גם במשהו שניסיתי כבר ולא אהבתי.

5. האתגר הביא אותי להתמודדות עם החתמה. בעיקר בשביל הברכות הכתובות. המלל. זה התחיל קשה ומרוח, והלך והשתפר. למדתי לאלתר ולכסות החתמה שנדפקה. למדתי באיזה דיו להחתים את הטקסט (VersaFine שחור). והשתמשתי לפעמים בולום כדי להבליט את הברכה כשהיא הייתה חתוכה עם תבנית חיתוך תואמת.

6. בפעם הראשונה בחיי התנסתי ב"תסמונת הסט השלם", כשממש רציתי להזמין עוד ועוד דיו אוקסייד. מאוד רציתי את כל הגוונים (: בנתיים הסתפקתי ב- 30, ואני מתאפקת. זה מגוון מספיק יפה ורחב. וצבעוני (:

7. התנסתי הטכניקה שנקראת Inlay. כשחותכים דוגמא עם תבנית חיתוך, משלימים בתוכה חלקים עם חיתוכים מדפים אחרים. למשל כמו בכרטיס האחרון בפוסט הזה (ורוד, לבן וזהב). מאוד אוהבת את האפקט של זה שנותן תחושה של דף בגובה אחד.

8. התנסתי בסטנסלים, וזה שלח אותי למסע קניות. קודם כל גיליתי שזה הרבה יותר כייף מחותמות בשכבות, משהו שניסיתי בעבר ולא אהבתי. וגיליתי גם שסטנסלים מקוריים לא תמיד טובים, וסטנסלים מעלי לא תמיד גרועים (:

9. אחת התובנות הכי חשובות שלי היא שלא צריך לקנות הכל. צריך להפגש עם חברות וליצור יחד. כל אחת מביאה איתה חומרים, ואת מתנסית ומשחקת בדברים שאין לך. ממילא רוב החותכנים / סטנסלים מבחינתי הם די "חד פעמיים". אין סיבה לרכוש אותם. ביחד יש לנו מבחר עצום. הכי כייף זה להחליף עם חברות, ולשחק עם מה שיש להן (:

10. תמיד רציתי לנסות לעבוד עם דיו אלכוהולי. זה נראה קסום. למדתי מנטע שזה לא כזה קל כמו שזה נראה, ושהיא מגיעה לתוצאות הרבה יותר יפות ממני (:

11. הגודל ה"מסורתי" לכרטיסי ברכה הוא ¼4" על ½5". כמובן שאין הכרח להכין את הכרטיסים בגודל הזה, אבל זה גודל שעובד טוב מבחינת הפרופורציות, ולא מעט תבניות חיתוך / סטנסלים מותאמים אליו.

12. אחד האתגרים היה לדעת מתי לפרוש. לא לחכות שאיכות ומקוריות הכרטיסים תתחיל לרדת והאתגר ידעך, אלא לדעת לעצור בשיא (:

13. נקודות אפוקסי זה החיים. דו"צ עם נפח סופר משמעותי בכרטיסים, אבל לגמרי לא עובר בתמונות ולרוב האפקט שלו נאבד. יש משמעות לניירות הלבנים שאיתם עובדים. עוד לא לגמרי פיצחתי את זה, אבל ככל שהנייר לבן יותר וחלק יותר הכל עובד איתו יותר טוב (:

14. קיבלתי המון השראה מהפינטרסט. ויש לי לוח מהמם של השראה לכרטיסי בברכה. מוזמנות אליו (: