כרטיסי "כשאין לי מוזה"

נפגשתי עם רגינה, וסיימנו להכין אלבום, ונשאר לנו זמן.

אז ישבנו להכין כמה כרטיסים.

רגינה הביאה איתה שאריות של סטאק קטן, שממש דיגדג לי לעשות איתו כמה כרטיסי שאריות.

הכריכה של הסטאק ממש דרשה שאעשה איתה משהו, ותראו איזה כרטיס מגניב יצא:

הדבר היחידי שהייתי משנה זה שאת הפסים מזהב הייתי עודה ברוחב ⅛" במקום ¼". זה לגמרי היה מספיק פה. ושימו לב כמה חושובת כאן נקודות האפוקסי (:

ואז, פתאום, אבל לא הייתה מוזה. בכלל.

אז הלכתי על כרטיסים מהדרכה פשוטה שלי כאן 

ותמונה קבוצתית:

תובנות:

1. כשאין מוזה, מוצאים איזה הדרכה / טכניקה פשוטה ורצים.

2. אני לא בטוחה בכלל ששילובי הדפים שלי עובדים, אבל אלה השאריות שהיו בסטאק.

3. הכלל שמנחה אותי בכרטיסים מהסוג הזה, דף אחד מדוגם רגוע ודף משלים מדוגם רועש. הברכה תמיד צריכה להיות על רקע רגוע. הפס המחבר ברוחב ¼" תמיד צריך להיות משהו עם קונטרסט.

4. כרטיסי שאריות מצויינים, שמתאימים לפרוייקטי תרומה. מצד אחד זה עבודת יד, מצד שני לא לוקח לי שעה להכין כרטיס (:

5. אני אוהבת להכין מקבצים (: זה יוצא מרשים.