פעם שלישית גלידה - על שריטות, אתגרים ודפי אלבום

באחת הקומונות בהם אני חברה, הייתה החלפה של אדום כחול לבן.
מאחר ואני אוהבת להכין דפי אלבום, התיישבתי להכין עמוד.

הצבעים היו קשים מבחינתי.
אין לי כמעט שום דבר אדום. מצאתי רק עמוד אחד חלק לגמרי (צד אחורי של איזה שהוא דף...).
וגם כחול כמעט שאין לי. ומתברר שאפילו לבן מהודר - אין. רק דף לבן.

בחרתי תמונה של סבא שלי עם נועה, כשהייתה תינוקת.

אבל אחרי שהעמוד היה מוכן, אני הייתי סחוטה מבחינה רגשית, והעמוד היה קשה לי מדי.
קשה בצבעים. קשה בתוכן. אז החלטתי לא להגיש אותו.

חיכיתי קצת זמן, וניסיתי שוב.
הפעם בחרתי תמונה שהייתה מושלמת מבחינתי! עדי מטפסת על סולם, ומסתכלת למעלה, אלי, עם חיוך מושלם.
תמונה נפלאה. שמחה. כייפית.
חפישתי אלמט שיקפיץ החוצה את התמונה, וכשחשבתי על המדרגות, התאהבתי (:

הפתעה - גם הפעם התוצאה הסופית לא הייתה מספיק טובה מבחינתי, ובחרתי לא להשתתף באתגר.

אני חושבת שאם היה לי קרדסטוק לבן מדוגם, העמוד היה נראה הרבה יותר טוב, אבל לא היה לי ):

בכל מקרה, בזה תמו הניסיונות שלי להשתתף באתגר הזה. אלו פשוט לא הצבעים שלי ):

אבל, מאחר ולא יכולתי להשאיר ככה את התמונה ולהכניס את הדף לאלבום, התיישבתי להכין עמוד אחר לתמונה. סיימתי, הסתכלתי, וגם אותו לא אהבתי. אפילו לא ממש השלמתי אותו. אז אין תמונה.

נכון שכל אחד אחר כבר היה מתייאש? אני לעומת זאת התיישבתי עם התמונה, בפעם השלישית. הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא שהתמונה באמת פשוט עושה לי את זה, ולא רציתי להשאיר אותה ככה באלבום...

ועוד סיבה שעולה לי בראש - אני כנראה שרוטה לגמרי!!! (:

פשוט מאוד. לא מתוחכם, אבל לפחות הפעם אני מאושרת (:

ולסיום, גיליתי לאחרונה את הבלוג של Karenika שמכינה המון דפים, רובם לבנים. אני בעננים (:
אצתי רצתי וקניתי כמה דפים לבנים לנסות ולשחק בהם (:

התוצאה רחוקה מלהיות כמו אצל Karenika, אבל זאת התחלה, ואין ספק שמשהו בקרדסטוק הלבן מאוד חגיגי, ומקפיץ החוצה את כל הצבעים ששמים עליו.

שני דפים תואמים ממסיבת יום ההולדת של גיסי במבואות הירקון.
נדיר שיש לי תמונות, כי בדרך כלל אני הצלמת, אז אני בכלל מבסוטית (:

והכפולה שלו:

טוב, מי שהגיע עד הלום כבר מבין שאני מאוד פרפקציוניסטית, ומאוד קשה עם עצמי (:
אבל אני מקווה שזה יביא אותי לתוצרים יותר ויותר יפים (: