החלפה לבנה

אם היה לכם איזה שהוא מושג כמה זמן, מחשבה וכסף השקעתי בהחלפה הזאת!!!
זאת ההחלפה הראשונה שלי, והיא הדירה שינה מעיני.

רעיונות - היו בשפע.
חלקם נפלו בשלב הביצוע - שלא הצליח.
חלקם נפלו בשלב הקניות - לא הצלחתי למצוא את החומרים.

מה הגיע לשלב הגמר?
אז ככה.

הגרלתי את ננה-בננה! בחורה מקסימה, ססגונית ומלאת שמחת חיים.
שיטוטים רבים בבלוג שלה, העלו כמה מסקנות :
1. היא תופרת מקסים, ועובדת המון עם ניר, ונראה לי שפשוט אין לי מה לתרום לה בשני התחומים האלה. היא פשוט "גדולה עליי".
2. נראה שהיא לא יודעת לסרוג קרושה, ושזה מעניין אותה, וזה יכול להיות כיוון טוב.

אז בצורה "הגיונית", החלטתי ללכת על קרושה (:
זה הרי סך הכל מאוד סביר. יש בעברי כבר שני כדורי קרושה שלמים (!!!), וכמה פרחים. אז אני כבר "מומחית", לא?
למזלי החיבור לקרושה התברר כיותר נכון מהחיבור שלי לתפירה, ונראה שאני נוחלת שם הצלחה יותר גדולה.

הפריט הראשון: קנווס לבן (טוב, נו, שמנת), במידות של 20X60, עם שלושה עציצים, הכל מקרושה.
הגודל של זה לא "עובר" בתמונה. היא יותר מרשימה במציאות (:

הדבר הכי מורכב פה לסריגה היה דווקא הסרט בתחתית התמונה.
ראיתי שתיים שלוש הדרכות על סרטים, ולא הצלחתי להבין אותן לעומק, אז פשוט אילתרתי לבד. יצא סבבה.

תקריב:

דודלינג משורה ארוכה של עני שרשרת, ושני עיגולים קטנים, אחד כקישוט לאחד העציצים, והשני כקישוט למסגרת, והתמונה מוכנה.

הפריט השני, סלסלת קרושה לבנה לפי ההדרכה של זיקוקית.
הייתה אמורה להיות לזה סלסלה שניה תואמת, אבל אחרי חיפושים בכעשר (!!!) חנויות שונות שמחזיקות צמר / חומרי סריגה - התייאשתי. פשוט לא יכולתי למצוא עוד חבל מקרמה לבן. באחת מהחנויות אפילו חשבתי שמצאתי, וקניתי 5 חבילות, וכשהגעתי הביתה גיליתי שהצבע שלהן לא לבן לגמרי כמו של הראשונה, והחבל יותר דק. איזה יאוש!

רק שתדעו, שהסלסלה ענקית. היא נראית קטנה בתמונה, אבל היקף הבסיס שלה כמו של צלחת אוכל גדולה.

בתפירה של ה"חבית" שמשמשת כביטנה נעזרתי בחברה שלי, ענת, מ"פיצקלה" (דברים מקסימים, תבקרו שם), שבאה עם הילדות והתגייסה להפיג את פחדי מהמכונה, שעד כה לא מתחבבת עלי, ודי תפרה לי את הביטנה (:
לאחר הרבה התלבטויות, החלטתי לא לתפור את הביטנה לסלסלה, כי לא הייתי בטוחה אם ננה בננה תתחבר לזה, או תעדיף את זה "גולמי". אז השארתי לה את האפשרות להחליט (:

ואז, אחרי שבועיים, החלטתי שאני לא אוהבת את הבטנה, ושאני צריכה משהו אחר. רך יותר.
אז קניתי עיגול עץ עבה, ציפיתי בנייר עדין, ורדרד רך עם נקודות לבנות.

ואז הצלחתי למצוא עוד קצת חבל. וסרגתי (כן, סרגתי עוד!!!) מכסה! וקניתי חרוז. וזהו, אני יוצאת להפסקת סריגה (:
אני הרבה יותר אוהבת את זה ככה (:

 מקווה שפגעתי, ושהדברים ישאו חן בעניה.

הכרטיס המלווה:

ובנתיים קיבלתי את ההחלפה הלבנה שלי.
להתעלף!!!! אין דברים כאלה!!!
מי שהגרילה אותי זאת יעל יניב, שתפרה לי (יש, יש, יש!!!) מעין סלסלה לחומרי קרושה, עם כיסים קטנים ומשגעים למסרגות, והכל מבדים מושלמים, ועוד הוסיפה ספל חרסינה עם תחתית, מעלף, שבתוכו כרית לסיכות. וכן, אפילו סיכות היום שם!!!! ולקינוח עוד חתיכת קרמיקה קטנה! תקשיבו, הרווחתי בענק. לכו לבלוג של יעל לראות תמונות!!!

ראיתי היום תוצרים של בנות אחרות שהשתתפו בהחלפה.
איזו השקעה! איזו כשרונות! איזה יצירתיות. בנות, אתן אלופות!!!