השבוע חגגנו לנועה, הבת הגדולה שלי, בת מצווה. אנחנו לא אנשים של אירועים. או לפחות כך חשבתי. מתברר שנועה חשבה אחרת. ומאחר וזה היה יום ההולדת שלה, קיבלתי את כל החבילה - מועדון, שמלה, בוק, צלם מגנטים, עוגה, סידור שיער, ו... שכחתי משהו? אז החלטתי שאם כבר אני נכנעת לכל הבלאגאן הזה, אז לפחות אכניס את ה- touch שלי בכל מקום אפשרי. אז הכנתי שלושה פרוייקטים עבודת יד לאירוע השמח: 1. שרשרת דגלונים: הרעיון היה להכין דגלון לכל שנה. החל מהיום שבו נועה נולדה, ועד לגיל 12. כל דגלון מודפס עם תמונה מאותה שנה, ומספר שמציין את הגיל. סה"כ 13 דגלונים. את הדגלונים עיצבתי עם ענת מפיצקלה , שגם הדפיסה לי אותם  על מתכת בעזרת  טכניקה מיוחדת !!! תקשיבו, זה יצא מרשים, מהמם, מיוחד, ומאוד מרגש. תליתי את זה בכניסה למועדון, מעל המקום שבו כותבים בספר הברכות. קשה לראות בתמונה, אבל את דגלוני המתכת תליתי על סרט בעזרת אטבי עץ שקישטתי בוואשי טייפ. 2. ספר ברכות. יש כל מני וריאציות. אני החלטתי שאני מכינה ספר ברכות לבד. בכל זאת... (: קניתי פנקס גדול בגודל A5, עטפתי את הכריכה הקדמית וקישטתי את ה...

עומר, האחיין שלי, חגג השבוע יום הולדת 4. ליום ההולדת לחברים הוא ביקש עוגת כדור. חשבנו שהכוונה לעוגת כדורגל שהוא ראה אצלי לפני כמה שבועות, אז הכנתי לו גם כן אחת כזו (: כמובן שכשעומר הגיע, וראה את העוגה הוא שאל "אבל למה לא הכנתם לי כדורסל?" (: טוב, שנה הבאה (:

זוכרים את עומרי? הוא קיבל עוגת כדורגל ליום הולדת 5 לפני כמה שבועות. אז היום יש לו יום הולדת לחברים. גם פה, אחרי שהיינו בטוחים שהוא ירצה עוגת בקוגן, ברגע האחרון העוגה השתנתה - ג'ודו. האמת, נהנתי לכין אותה (: רציתי לעשות לה סגירה של "חגורה" כמו בג'ודו, אבל חדוה ביקשה "כדורים, כי הילדים אוהבים לאכול אותם". אז הרי בפניכם, כדורים (:

לבן של חדוה, חברה טובה שלי, יש יום הולדת. הוא בן 5!!! עד לפני שבוע הייתי בטוחה שהוא יבקש עוגת בקוגן. בצורה מפתיעה זה השתנה ברגע האחרון לכדורגל (: זה הכדורגל הראשון שלי, והייתי צריכה לקנות תבנית עגולה, ומשושים ומחומשים, וזה היה מלווה בהמון חששות כי קראתי קצת על כדורי רגל, והבנתי שלפעמים כל המשושים והמחומשים לא מתחברים כמו שצריך... ונגשתי לעבודה. חילקתי את זה לשני ערבים. בערב בהראשון, העוגה התחתית שמשמת כבסיס. צבע ירוק בשביל דשא (: את זה עשיתי בערב עם הבנות שמפגש על הבצק סוכר. אתמול עשיתי את הכדור, והאמת, הלך הרבה יותר טוב ממה שחשבתי, ואני מאוד אוהבת את התוצאה (: מקווה שגם עומרי יאהב (:

ביום רביעי נפגשנו 5 בנות נלהבות ונרגשות, למפגש שמלמד את יסודות העבודה עם בצק סוכר. לסדנה הגיעו הגר , מיטל , רוני , אורלי (אמא של רוני), קשת . אחותי המקסימה מיכל הגיעה למטרות חברתיות, ועבדה קשה כמו כולם בלעזור לי לארח, ללוש, לצבוע ולהיות שם. בתום מפגש בן 4 שעות, במהלכו רדיתי בכולם, והצקתי לכולם, והרצאתי לכולם, ואחרי שזללנו פיצות, קשקשנו, ונהננו בטירוף, כל אחת יצאה עם עוגה מקושטת משל עצמה. לצערי הרב, ולבושתי הגדולה, לא הייתה לנו שום דרך לצלם את העוגות ללא פלאש, והאיכות איומה. בכל זאת היה כבר כמעט 1 בלילה... אז תצטרכו לסלוח לנו על איכות התמונות. אני מעלה אותם רק כדי שיהיה ניתן לחוש מה עשינו... העוגה של הגר: גולת הכותרת של העוגה הינה הקערה, שהייתה עשויה ב"ס (בצק סוכר) ושאותה היא תכננה למלא בפרות יבשים, ולקחת לחגיגת ט"ו בשבט בעבודה. העוגה של מיטל: מיטל הצליחה להתיישב כבר במפגש הראשון של הב"ס, ולהכין ורדים! לא משבלונות ולא מחותכנים, אלא ורדים עם נפח, שאותם מכינים עלה עלה ומדביקים. לא להאמין!!! העוגה של קשת: מיועדת לבת הגדולה שלה, שמקבלת מחר את התעודה הראשונה...

היום הייתה ה-מסיבה (: ילדי כל הגן, וחברים, הוזמנו לחגיגת יום ההולדת של עדי. הייתה מפעילה, היו הפתעות, שקיות ועוגה. העוגה נעשתה קצת בלחץ, ויצאה קצת שמנה (: טוב, נו, עם כל השוקולד והממתקים אפשר להבין, לא? (: הקטנה הייתה מתוקה, וכשראתה אותי עובדת קשה על העוגה אמרה: תודה אמא, על העוגה. זה כבר היה שווה הכל (: הגדולה - לא סבלה את העוגה. הקטנה - נראה שזה היה בסדר מצידה. ואני? יחסית לעצמי הפנים שלה יצאו ממש בסדר (: הגוף - די זוועה. השמלה, סביר, רק הפינישים לא טובים. טוש, משתפרים מפעם לפעם.

וזאת עוגת יום ההולדת של עדי לגן. התגובה של הקטנה אומרת הכל. דממה. כשנכנסתי לסלון היא כבר ישבה על הספה. שאלתי אותה אם היא רוצה לראות את העוגה שלה, והיא ענתה "כבר ראיתי". ובזה הסתכם הנושא ): טוב, אני חושבת שזה יצא חמוד, למרות ההשקעה הקטנה יחסית, ודי מרוצה (: רק להוסיף שהקטנה גם שאלה למה אני תמיד מכינה לה עוגות מבצק סוכר. שאלתי אותה אם היא רוצה שאכין לה עוגת שוקולד רגילה, והיא אמרה שלא. לפחות זה (:

יום ההולדת של הקטנה היה מקסים. כמה אפשר לאהוב אותם? היא בת 4, ונראית לי כל כך גדולה! חגגנו לה בבית עם המשפחה הקרובה, הדלקנו נרות, פתחנו מתנות, ואכלנו עוגה (: העוגה - חיפשתי דרך קלה. החלטתי שמאחר ויש 3 ימי הולדת, לא אכין 3 עוגות מפוארות. הקטנה רצתה עוגת ווינקס. במלוא המרץ נכנסתי לגוגל, חיפשתי תמונה, ומצאתי! שמרתי קובץ, שלחתי במייל לחנות, ויש דף אכיל מודפס עם תמונה של ווינקס. מאחר ואני לא אוהבת צבעי מאכל (מה שהולך בניגוד גמור לתחביב הקטן שלי) אני משתדלת לצפות את העוגה בלבן. קישטתי בצורה הכי מינימלית שאפשר. אפילו סגירה מעניינת לא עשיתי. העוגה יצאה נקייה ומתוקה, ועדי שמחה, ואני לא ישבתי עד אמצע הלילה על הכנתה. ועכשיו אני שואלת, מה זה אומר על התחביב שלי? פעם הייתי מחפשת הזדמנות לעשות עוגות. בחודשים האחרונים נראה שזה פחות ופחות מרגש אותי. זה דורש המון (כמו כל תחביב) ומאחר שבלתי אפשרי כמעט לעבוד כשהבנות ערות (הן תמיד רוצות לעזור וזה נגמר בבית מטונף לחלוטין, בעוגה עם "עזרה" ובאמא עצבנית) אז זה אומר לעבוד בלילה. איכשהו אני מתקשה יותר ויותר להוציא את כל הכלים מהארון, ...

הגדולה נולדה במזל קשת. ברחה מהבטן באמצע תשיעי. הקטנה לעומתה - שום דבר לא בער לה. נתקעה לי בבטן עד אמצע העשירי. במשך כל ההריון הייתי בטוחה שהיא תהיה מזל עקרב. אמרתי לכולם שגם אם תקדים, וגם אם תאחר, עקרב וזה סופי. אבל היא הראתה לי (: נתקעה כל כך הרבה זמן בבטן, שנכנסה יומיים לתוך מזל קשת, ולי יש שתי קשתיויות בבית (: ומה שזה אומר, זה ששני ימי ההולדת צפופים. שלושה שבועות הפרש. בשנה שעברה היה מאוד קשה להסביר לגדולה, למה לקטנה יש יום הולדת קודם, אם היא זאת שגדולה בניהן (: גם השנה השאלה עלתה, ולמרות שהגדולה בת 7, אני לא בטוחה שהיא מבינה בדיוק את ההסבר (: אז מה בתכנון - יום הולדת לקטנה (תהיה 4) בבית עם המשפחה הקרובה, יום הולדת בגן, ויום הולדת לילדי הגן וחברים עם מפעיל. ואז יום הולדת לגדולה  בבית עם המשפחה הקרובה, עוגה לביה"ס, ויום הולדת עם מפעיל לחברים מהכיתה (: קרנבל שלם - והכל בתוך חודש. שמח פה (: וזה בדיוק הזמן להתחיל לחשוב על עוגות יום ההולדת. שתיהן אוהבות עוגות גבינה, אז סבתא תכין אחת, ואני אחראית על העוגה המקושטת. הקטנה ביקשה ווינקס. נראה מה יצא. בנתיים, מצורפת העוג...