יום חמישי, 26 בנובמבר 2009

סופו של תחביב?

יום ההולדת של הקטנה היה מקסים. כמה אפשר לאהוב אותם?
היא בת 4, ונראית לי כל כך גדולה!

חגגנו לה בבית עם המשפחה הקרובה, הדלקנו נרות, פתחנו מתנות, ואכלנו עוגה (:

העוגה - חיפשתי דרך קלה. החלטתי שמאחר ויש 3 ימי הולדת, לא אכין 3 עוגות מפוארות.
הקטנה רצתה עוגת ווינקס. במלוא המרץ נכנסתי לגוגל, חיפשתי תמונה, ומצאתי!
שמרתי קובץ, שלחתי במייל לחנות, ויש דף אכיל מודפס עם תמונה של ווינקס.

מאחר ואני לא אוהבת צבעי מאכל (מה שהולך בניגוד גמור לתחביב הקטן שלי) אני משתדלת
לצפות את העוגה בלבן. קישטתי בצורה הכי מינימלית שאפשר. אפילו סגירה מעניינת לא עשיתי.
העוגה יצאה נקייה ומתוקה, ועדי שמחה, ואני לא ישבתי עד אמצע הלילה על הכנתה.



ועכשיו אני שואלת, מה זה אומר על התחביב שלי? פעם הייתי מחפשת הזדמנות לעשות עוגות.
בחודשים האחרונים נראה שזה פחות ופחות מרגש אותי.
זה דורש המון (כמו כל תחביב) ומאחר שבלתי אפשרי כמעט לעבוד כשהבנות ערות (הן תמיד רוצות לעזור וזה נגמר בבית מטונף לחלוטין, בעוגה עם "עזרה" ובאמא עצבנית) אז זה אומר לעבוד בלילה.
איכשהו אני מתקשה יותר ויותר להוציא את כל הכלים מהארון, ולטרוח כל כך.
גם מעוגת השוקולד קצת נמאס לי, אפילו שיש לי מתכון סוף הדרך.

ועכשיו, כשיש לה מחר יום הולדת בגן, וזאת כבר הייתה אמורה להיות עוגה מקושטת אמיתית (מי שם לב לשימוש בלשון "הייתה אמורה" ?) נראה שהמשבר התחביבי מעמיק.

בקושי רב הוצאתי בעשר בלילה את הכלי, והתחלתי לקשט את העוגה.
הייתה היום עוזרת, ומי רוצה ללכלך את הבית?

אבל אין מצב שלא תהיה שום עוגה, אז אין ברירה.
אם פורשים מהתחביב, אפילו זמנית, לפחות עושים את זה בסוף דצמ' בסוף עונת ימי ההולדת (:

גם הפעם חסכתי לי שעות של עבודה עם השקעה בציור, ופשוט קישטתי בצורה חמודה עם חותכנים.
מקווה שהקטנה תאהב ולא תתאכזב.
תמונה מחר כשיהיה אור ואפשר יהיה לצלם.

ועכשיו צריך למצוא כוחות ולהתכונן לעוגה של שבוע הבא - מסיבת יום ההולדת בבית עם המפעיל. פה כבר באמת אסור לי לפשל וצריך להכין עוגה אמיתית.

ואחרי שסיימתי לדוש בענייני עוגות - אני מאוד מחכה ליום ההולדת מחר בגן.
מקווה שיהיה נחמד, ושהקטנה תהנה ותשתף פעולה (:

שיהיו לנו רק שמחות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לשמוע את דעתכם