יום שישי, 27 בנובמבר 2009

אין אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה...

וזאת עוגת יום ההולדת של עדי לגן.



התגובה של הקטנה אומרת הכל.
דממה.
כשנכנסתי לסלון היא כבר ישבה על הספה. שאלתי אותה אם היא רוצה לראות את העוגה שלה, והיא ענתה "כבר ראיתי".
ובזה הסתכם הנושא ):

טוב, אני חושבת שזה יצא חמוד, למרות ההשקעה הקטנה יחסית, ודי מרוצה (:

רק להוסיף שהקטנה גם שאלה למה אני תמיד מכינה לה עוגות מבצק סוכר.
שאלתי אותה אם היא רוצה שאכין לה עוגת שוקולד רגילה, והיא אמרה שלא. לפחות זה (:

3 תגובות:

  1. העוגה מקסימה, יצאה יפה, העיקר שעדיקי אהבה!!
    מה את עושה לשבת?

    השבמחק
  2. נשמע טוב, אני אוהב לקרוא את הבלוג שלך, רק הוספתי למועדפים שלי;)

    השבמחק
  3. Hey! This post could not be written any better!
    Reading this post reminds me of my previous room mate!
    He always kept chatting about this. I will forward this
    post to him. Pretty sure he will have a good read.
    Thank you for sharing!

    Feel free to visit my blog post ... detachedly

    השבמחק

אשמח לשמוע את דעתכם